גאורגיה
Risk factors for diphtheria: a prospective case-control study in the Republic of Georgia, 1995-1996.
2000,
Quick,
J Infect Dis
- כדי להדבק בדיפתריה מאדם אחר המרחק ביניהם צריך להיות פחות ממטר אחד. אם המרחק גדול יותר, הסיכון להדבקה יורד משמעותית.
- ל-40-78% מילדים לא-מחוסנים באפגניסטאן, בורמה וניגריה מתפתחת חסינות טבעית.
- גורמים סוציו-אקונומיים כגון צפיפות, עוני, אלכוהוליזם והיגיינה ירודה תורמים להתפשטות דיפתריה.
- המאמר דן ב-218 מקרי דיפתריה בגאורגיה בשנים 1995-1996. התמותה עמדה על 10%.
- ילדים לאימהות בעלות השכלה יסודית בלבד, חלו בדיפתריה בשכיחות הגבוהה פי 4 מילדים לאימהות בעלות תואר אקדמי.
- מבוגרים בעלי השכלה יסודית בלבד חלו בדיפתריה בשכיחות הגבוהה פי 5 מבעלי תואר אקדמי.
- מחלות כרוניות מגדילות את הסיכון לדיפתריה פי 3. מובטלים חלו בשכיחות הגבוהה פי 2. מקלחת בתדירות של פחות מפעם בשבוע מגדילה את השכיחות למחלה פי 2.
- לא מחוסנים חלו פי 19 יותר מהמחוסנים. אבל רק מי שקיבל את כל מנות החיסון ומנות הדחף וחוסן ב-10 השנים האחרונות נחשב למחוסן. המחברים טוענים שיכול להיות שחלק מהחולים לא זכרו טוב מה הסטטוס החיסוני שלהם.
- מבין 181 מקרי מחלה, רק 9% לא היו מחוסנים, 48% לקו במחלת רקע כרונית, 21% התקלחו בתדירות של פחות מפעם בשבוע. המחברים מסיקים שחיסונים הינם הכלי החשוב ביותר בשליטה על הדיפתריה, אבל לא ממש מדגישים שכדאי להתקלח בתדירות של יותר מפעם בשבוע.
- כמו כן המחברים כותבים שדיפתריה אינה מחלה מאוד מדבקת וכדי לחלות בה נדרש מגע ממושך עם חולה. ביקור במקומות הומי אדם לא היווה גורם סיכון.
- לעומת המגפות שהיו באירופה ובארה"ב, בהן חלו בעיקר אלכוהוליסטים, במחקר הזה אלכוהוליזם לא נתגלה כגורם סיכון. המחברים מסיקים שסטטוס סוציו-אקונומי נמוך הוא כנראה גורם הסיכון למחלה ולא אלכוהוליזם כשלעצמו.