סכרת
בתקופה שבין 1987 ל-2008, 13% ממקרי טטנוס ו-29% ממקרי מוות מטטנוס היו בחולי סוכרת. חולי סוכרת לוקים בטטנוס פי 3 מכלל הציבור ומתים ממנו פי 4.
15% ממקרי טטנוס חלים במכורים לסמים קשים.
גם אם נניח כי נוגדני טטנוס מנטרלים את הרעלן בצורה יעילה, הם עוד צריכים להגיע למקום הפציעה. אם הפציעה קרתה במקום עם אספקת דם לא סדירה אזי הנוגדנים לא יגיעו לשם. זאת כנראה הסיבה שחולים סוכרת לוקים בטטנוס בשיעור הרבה יותר גבוה מכלל האוכלוסיה.
כבר אביסינה הבחין בקשר שבין סוכרת לשחפת, והיום אנו מגלים אותו מחדש. חולי סוכרת חולים בשחפת פי 3 יותר מכלל האוכלוסיה, ואילו נשאי HIV – פי 20 יותר. גם תרופות מדכאי חיסון (כגון סטרואידים) מעלות את הסיכון לשחפת. הקשר בין תרופות לטיפול בבעיות ראומטולוגיות לבין שחפת מהווה כיום בעיה משמעותית במדינות מפותחות.
ה- CDC מדווח כי גורמי סיכון נוספים למחלה הם אלכוהוליזם, שימוש בסמים, חוסר בית ושהיה בכלא. בשנת 2015, 470 אנשים מתו משחפת בארה"ב.
The influence of chronic illnesses on the incidence of invasive pneumococcal disease in adults.
2005,
Kyaw,
J Infect Dis
הסיכון של אדם בוגר לחלות בזיהום פנאומוקוקי פולשני הינו 8.8 ל-100,000. רוב החולים הם קשישים. סכרת מעלה את הסיכון פי 3.4, מחלות לב כרוניות - פי 6.4, מחלות ריאה כרוניות - פי 5.6, סרטן – פי 23, איידס – פי 48, לוקמיה – פי 38, אלכוהוליזם – פי 11. התמותה מזיהום פנאומוקוקי פולשני גבוהה פי 2.8 בקרב חולים במחלות כרוניות.
אפרו-אמריקאים בריאים חולים פי 2.3 יותר מלבנים בריאים. אפרו-אמריקאים אלכוהוליסטים חולים פי 6 יותר מאלכוהוליסטים לבנים. אפרו-אמריקאים עם איידס חולים פי 9 יותר מלבנים עם איידס.