ארה"ב
Type A viral hepatitis: epidemiology, diagnosis, and prevention.
1997,
Lemon,
Clin Chem
בארה"ב יש כ-70-80 מקרי מוות בשנה כתוצאה מהפטיטיס A, כמעט כל המקרים בקרב בני 50 ומעלה. מהלך מחלה חמור שכיח יותר באנשים עם מחלות כבד על רקע אלכוהוליזם או הפטיטיס כרוני.
מספר מחוסנים לקו בתסמונת גייאן-ברה, אך אין וודאות שהדבר קשור לחיסון.
לפני אישור החיסון התחלואה בהפטיטיס A בארה"ב עמדה על כ-10 ל-100,000, והתמותה עמדה על 1 ל-3 מיליון. ב-1999 החלו לחסן ב-11 מדינות ארה"ב שבהן התחלואה הייתה גבוהה יותר מ-20 ל-100,000. ב-2006 החיסון נוסף ללוח החיסונים הלאומי. באותה נקודת הזמן התחלואה בהפטיטיס A עמדה על 1:100,000, והתמותה עמדה על 1 ל-10 מיליון. כמעט כל הנפטרים היו בני מעל 50 שסבלו ממחלות רקע נוספות.
Hepatitis A outbreak in the USA.
2018,
Nelson,
Lancet Infect Dis
ב-2001 הועדה המייעצת בסן דייגו, קליפורניה, הדגישה את הצורך בהגדלת מספר תאי השירותים הציבוריים במרכז העיר. ב-2010 פותחה תוכנית מימון לנושא.
ב-2016 הותקנו שתי יחידות. אחת נסגרה מאוחר יותר בשל הוצאות אחזקה ומחשש מפני פשיעה, ורק יחידה אחת נותרה פעילה ב-2017. בסה"כ היו בסן דייגו 8 יחידות שירותים ציבוריים, אך רק 3 מהן היו פתוחות מסביב לשעון.
בסן פרנסיסקו, שם מספר מחוסרי בית דומה לסאן דייגו, ישנן 25 יחידות שירותים ציבוריים וכולן פתוחות מסביב לשעון.
ב-2017 התרחשה בארה"ב התפרצות הפטיטיס A, כשהחולים היו בעיקר מחוסרי בית בסן דייגו, שם יותר מ-500 איש חלו ו-20 נפטרו. בעקבות ההתפרצות הותקנו בעיר 16 יחידות שירותים ניידים.
בשל החשש מפני הפטיטיס A, השלטונות כיום שמים במעצר את מי שמחלק מזון לחסרי בית בפרברי סן דייגו.
Diphtheria in North America.
1984,
Dixon,
J Hyg (Lond)
- דיפתריה תמיד נחשבה למחלת ילדות, אך באמצע המאה ה-20 החלו לחלות בה גם מבוגרים. ב-1960 מבוגרים (מעל גיל 15) היוו 21% מכלל מקרי המחלה. ב-1964 חלקם היחסי גדל כבר ל-36%, וב-1978 הוא זינק ל-48%. חלקם היחסי בתמותה השתנה אף הוא. בשנות ה-60 ילדים היוו 70% ממקרי פטירה בקנדה, ואילו בשנות ה-70 התמונה התהפכה והמבוגרים היוו כבר 73% מהמקרים.
- בשנות ה-60 שכיחות המחלה באוכלוסיה האינדיאנית הייתה גבוהה פי 20 מאשר באוכלוסיית הלבנים ופי 3 מאשר אצל אפרו-אמריקאיים. הסיבה לכך כנראה תנאי היגיינה ירודים בקרב האינדיאנים עקב המצב הסוציואקונומי הגרוע.
- בסוף שנות ה-60 נרשמה התפרצות של דיפתריה באוסטין (88 מקרים) וסאן-אנטוניו (196 מקרים). ההתפרצות נצפתה בעיקר ברובעים עירוניים המתאפיינים בסטטוס סוציואקונומי נמוך.
- אחת מצורות המחלה היא דפתריה של העור. בדרך כלל היא חולים בה חסרי בית והיא מסוכנת הרבה פחות מדיפתריה רגילה. דפתריה של העור מקושרת בעיקר עם עוני, צפיפות ותנאים היגייניים ירודים. לקראת 1975 דפתריה של עור היוותה 75% ממקרי המחלה, ורוב החולים היו בקרב האינדיאנים העניים.
- ברוב מוחלט של המקרים דיפתריה של עור מלווה בזיהומי סטאפילוקוק וסטרפטוקוק. זיהום עורי של סטאפילוקוק וסטרפטוקוק ככל הנראה תורמים להידבקות משנית בדיפתריה. רמת היגיינה ירודה הינה הגורם התורם העיקרי.
- בשנות ה-70 הייתה מגיפת דיפתריה בסיאטל. חסרי בית היוו 334 מתוך 558 מקרים. שלושה נפטרו. 74% מהמקרים היו דיפתריה של העור. 70% מהחולים היו אלכוהוליסטים כבדים.
- ב-1971 הייתה התפרצות דיפתריה בואנקובר (44 מקרים). רוב החולים היו אלכוהוליסטים קבצנים.
- ב-1973 הייתה התפרצות בקרב ילדים אינדיאניים שהתחילה ב-4 ילדים שחלו בדיפתריה של עור.
- דיפתריה של עור הוכרה כמאגר של זיהום ב-1969 בלואיזיאנה ובאלבמה. החיידק נמצא אצל 30% מהאנשים הבריאים. שיעור התחלואה היה זהה במחוסנים ובלא-מחוסנים.
- מאז שנות ה-80 כמעט ואין מקרי דפתריה חדשים באמריקה הצפונית.
Tetanus and diphtheria immunity in urban Minnesota adults.
1979,
Crossley,
JAMA
במינסוטה ל-84% מהגברים ול-89% מהנשים רמת הנוגדנים הייתה נמוכה מ-0.01IU/ml.
Serologic Immunity to Diphtheria and Tetanus in the United States.
2002,
McQuillan,
Ann Intern Med
כ-40% מהאמריקאים אינם חסינים לדיפתריה (רמת נוגדנים נמוכה מ-0.1).
An Outbreak of Diphtheria in Baltimore in 1944.
1945,
Eller,
Am J Epidemiol
התפרצות דיפתריה בבלטימור. ב-1943 נרשמו 103 מקרים. מתוכם 29% חוסנו ו-14% נוספים טענו שחוסנו אך לא היו בידיהם מסמכים המעידים על כך.
בעקבות ההתפרצות החלו להעלות ההיקף החיסוני, אבל במחצית הראשונה של 1944 נרשמו כבר 142 מקרים, כאשר 63% מתוכם היו מחוסנים.
Мumps meningoencephalitis
1957,
Bruyn,
Calif Med
כאן מדווח על 119 מקרים של של מנינגו-אנצפליטיס כתוצאה מחזרת שנרשמו בסן פרנסיסקו ב-12 השנים בין 1943 ל-1955. מהלך המחלה הוא לא קשה, ללא סיבוכים, ללא תופעות נוירולוגיות ארוכות טווח, המחלה נמשכת פחות מ-5 ימים, ואישפוז נדרש לעיתים רחוקות. מוות כתוצאה ממנינגו-אנצפליטיס הנגרם ע"י חזרת היא תופעה נדירה ביותר ובכל הספרות הרפואית מתועדים רק שלושה מקרים כאלה (כולל אחד מתוך ה-119 הנוכחים).
Mumps in the workplace. Further evidence of the changing epidemiology of a childhood vaccine-preventable disease.
1988,
Kaplan,
JAMA
כעבור 20 שנה מאז הופעת החיסון ו-10 שנים לאחר שהוא נכנס לשימוש המוני התרחשה לראשונה התפרצות חזרת (118 מקרים) בארגון תעשייתי (בורסת המסחר בשיקגו). הנזק של ההתפרצות הוערך ב-$120,738 ואילו מחיר החיסון עמד רק על $4.47.
המחברים מציינים שביחס למחלות אחרות לא ניתנה תשומת לב רבה למניעת חזרת, כי היא מחלה קלה, אבל הפסד של $1500 על כל מקרה חזרת זהו מחיר גבוהה מידי לעומת עלות החיסון של $4.47 במגזר הציבורי ו-$8.80 במגזר הפרטי. מחקרים מראים שכל דולר שמושקע בחיסון חזרת חוסך 7 עד 14 דולר.
בנוסף, חזרת במבוגרים לעתים קרובות מובילה לסיבוכים. ל-10-38% של גברים בוגרים עלולה להיות דלקת אשך. כמו כן, חולים מבוגרים בחזרת עלולים לפתח דלקת קרום המוח (0.6% מהמקרים בקבוצת גיל 20 ומעלה). חזרת במהלך השליש הראשון של הריון מעלה את הסיכון להפלה.
לפני עידן החיסונים התפרצויות חזרת נרשמו בעיקר בבתי כלא, בבתי יתומים ובמחנות צבאיים.
Waning Protection after Fifth Dose of Acellular Pertussis Vaccine in Children.
2012,
Klein,
N Engl J Med
הסיכוי לחלות בשעלת אחרי 5 מנות חיסון גדל בכל שנה ב-42%. אחרי 5 שנים החיסון כבר אינו יעיל. ההנחה כאן שהיעילות ההתחלתית של החיסון היא 95%.
לא היו מקרי מוות או אישפוז מבין כל חולי השעלת בצפון קליפורניה.
עוד באותו הנושא: [1].
Prevalence of Antibody to Bordetella pertussis Antigens in Serum Specimens Obtained from 1793 Adolescents and Adults.
2004,
Cherry,
Clin Infect Dis
מבין 1800 מתבגרים ומבוגרים רק לכ-20% נמצאו נוגדנים לרעלן שעלת חודש אחד בלבד אחרי החיסון. נוגדנים לרכיבי חיסון אחרים נמצאו אצל 39% עד 68%.
Unexpectedly limited durability of immunity following acellular pertussis vaccination in preadolescents in a North American outbreak.
2012,
Witt,
Clin Infect Dis
בהתפרצות השעלת ב-2010 בקליפורניה קבוצת החולים הגדולה ביותר היתה ילדים בני 8 עד 12. בגילאים 2 עד 12 לא היו הבדלים בתחלואה בין מחוסנים באופן מלא, מחוסנים חלקית ובין הלא מחוסנים.
Possible temporal association between diphtheria-tetanus toxoid-pertussis vaccination and sudden infant death syndrome.
1983,
Baraff,
Pediatr Infect Dis
בלוס אנג'לס נמצא קשר בין חיסון ה-DTP לבין מוות בעריסה.
נמצא גם קשר בין כמות ביקורים אצל רופא למוות בעריסה.
Vaccination practices among physicians and their children.
2012,
Martin,
OJPed.
21% מתוך רופאי ילדים מומחים ו-10% מתוך רופאי ילדים כלליים יוותרו לפחות על חיסון אחד עבור ילדיהם.
19% מתוך רופאי ילדים מומחים ו-5% מתוך רופאי ילדים כלליים ידחו את חיסון ה-MMR עד גיל 1.5.
18% מתוך רופאי ילדים מומחים לא יחסנו את ילדיהם נגד רוטה, 6% לא יחסנו נגד צהבת A. (ארה"ב)
Physicians who do and do not recommend children get all vaccinations.
2008,
Gust,
J Health Commun
11% מהרופאים לא המליצו למטופליהם לחסן בכל החיסונים.
רופאי משפחה לא המליצו לחסן בתדירות גבוהה פי 2 מכלל הרופאים (הם מרוויחים על החיסונים פחות).
הרופאים סומכים על כתבי עת רפואיים יותר מאשר על ה-CDC וה-FDA. הם סומכים על אינטרנט יותר מאשר על החברות התרופות. (ארה"ב)
Influenza vaccination attitudes and practices among US registered nurses.
2009,
Clark,
Am J Infect Control
41% מהאחיות לא התחסנו נגד שפעת. הן חששו מתופעות הלוואי, סברו שהסיכון להידבקות הוא נמוך, ובאופן כללי לא סברו שהחיסון יעיל. (ארה"ב)
Skepticism toward Emerging Infectious Diseases and Influenza Vaccination Intentions in Nurses.
2017,
Maridor,
J Health Commun
האחיות בשוויץ לא מאמינות בסכנות של מחלות מידבקות ומתייחסות בספקנות לחיסון נגד שפעת.
כל פעם מחדש התפרצויות של המחלות מתבררות כפחות חמורות ממה שמוצג ע"י רשויות הבריאות וכלי התקשורת. עובדה זו מפחיתה את אמון הציבור בנכונות המידע המסופק ע"י המומחים. גם ניגודי העניינים בין ארגונים ציבוריים וחברות פרטיות מפחיתים את אמון הציבור.
Are Recent Medical Graduates More Skeptical of Vaccines?
2013,
Mergler,
Vaccines (Basel)
בוגרי הפקולטות הרפואיות שסיימו את הלימודים לאחרונה מאמינים פחות בכך שחיסונים הם התכשירים הרפואים הבטוחים ביותר, ושהחיסונים הופכים לטובים ובטוחים יותר. הם מתנגדים יותר לחובת חיסונים, ומאמינים יותר בזה שחיסונים מביאים יותר נזק מאשר תועלת.
Diarrheal deaths in American children. Are they preventable?
1988,
Ho,
JAMA
בשנות ה-90 החלו לפתח חיסונים נגד נגיף הרוטה, ובעקבות כך ה-CDC התעניינו בשאלה כמה ילדים מתים ממנו. על מנת לענות על שאלה זו הם ערכו את המחקרים הבאים.
שלשולים (מכל הסיבות) מהווים גורם ל-2% מכל מקרי מוות בתקופה שאחרי הלידה. עד שנת 1983 נפטרו בארה"ב כ-500 ילדים בשנה משלשולים, מתוכם כמחצית נפטרו תוך כדי אישפוז בבית חולים. התמותה משלשולים יורדת בחדות עם הגיל. בגילאים 4-6 חודשים היא נמוכה פי 2 מאשר בגיל 1-3 חודשים, ובגיל 12 חודשים היא נמוכה פי 10 מאשר בגיל 1-3 חודשים.
הסיכון למוות כתוצאה משלשול גבוה פי 4 בקרב אפרו-אמריקאים (פי 10 במדינות ארה"ב מסויימות) מאשר בקרב הלבנים; גבוה פי 5 עבור תינוקות לאימהות הצעירות מגיל 17; גבוה פי 2 עבור תינוקות שהוריהם לא נשואים; גבוה פי 3 עבור תינוקות שהוריהם לא השלימו השכלה תיכונית.
התמותה משלשולים גבוהה יותר בחורף מאשר בקיץ, ומקובל לחשוב כי נגיף הרוטה הוא הגורם לכך. לפי הערכות, נפטרים מנגיף הרוטה 70-80 ילדים מדי שנה.
Trends of diarrheal disease--associated mortality in US children, 1968 through 1991.
1995,
Kilgore,
JAMA
משנת 1968 ועד 1985 התמותה כתוצאה משלשולים ירדה בארה"ב ב-75% (בקרב תינוקות ב-79%) ולאחר מכן התייצבה. בין 1985 ל-1991 נפטרו משלשולים 300 איש בשנה, מתוכם 240 ילדים. התמותה כתוצאה משלשולים בקרב הילדים עמדה על 1:17,000. החל מ-1985 מחצית ממקרי המוות היו בקרב ילדים מתחת לגיל 1.5 חודשים (כלומר לפני גיל קבלת המנה הראשונה של החיסון).
להלן עקומת התמותה מהשלשולים עבור התקופה שבין 1968 ל-1991:
ניתן לראות שכל חורף ישנה עליה בתמותה, עד לאמצע שנות ה-80, אז העליות האלה מתמתנות ונשארות רק עליות תקופתיות קטנות בקבוצת גיל 4-23 חודשים. התחלואה ברוטה מתרחשת באופן כמעט בלעדי בעונת החורף, ולפיכך המחברים סבורים כי הפיקים שעל העקומה מבטאים את התמותה כתוצאה מהנגיף.
המחברים מסכמים כי לחיסונים נגד נגיף רוטה תהיה השפעה קטנה אך ניתנת למדידה על התמותה כתוצאה משלשול.
The epidemiology of rotavirus diarrhea in the United States: surveillance and estimates of disease burden.
1996,
Glass,
J Infect Dis
לפי הערכות, בכל העולם נפטרים מנגיף הרוטה 873,000 איש מדי שנה. אך במדינות המפותחות לא היה מידע על התמותה מהנגיף, ולכן המכון לרפואה (IOM) קבע כי החיסון אינו בעדיפות עבור ארה"ב. נתונים אלה התבססו על מחקר פרוספקטיבי אחד, למרות שבמחקרים אחרים נמצא כי שליש מהילדים שאושפזו בעקבות שלשולים סבלו מרוטה-וירוס.
כיוון שבארה"ב לא נרשם אף מקרה פטירה של ילד שאובחן ברוטה-וירוס, רופאי ילדים סברו כי הנגיף לא גורם לתחלואה קשה או לתמותה. אבל ניתוח נתוני התמותה (במחקרים הקודמים) סיפק הוכחות משכנעות, גם אם עקיפות, שנגיף הרוטה כן גורם לתמותה.
על סמך שני המחקרים הקודמים המחברים חישבו שנגיף הרוטה גורם לאישפוזם של 55,000 ילדים מדי שנה, ו-20 ילדים נפטרים (כלומר 1 מתוך 200,000). הם סבורים שלילדים האלה יש מחלת רקע כלשהי, או שהם פגים.
המחברים מסיקים שפחות מ-40 ילדים בשנה נפטרים מנגיף רוטה, אך שאינם מסבירים כיצד הגיעו למספר הזה מאחר ובגוף המאמר עצמו הם מדברים על 20 ילדים.
ב-CDC טוען ש-20 עד 60 ילדים נפטרים מידי שנה מנגיף הרוטה, אף שגם הם לא מסבירים כיצד הגיעו למספר הזה כשמחקר שהם עצמם ערכו מצביע על 20 מקרים בשנה.
Cost-effectiveness and potential impact of rotavirus vaccination in the United States.
2007,
Widdowson,
Pediatrics
התחסנות מפני נגיף הרוטה תמנע 63% של מקרי זיהום רוטה-וירוס ו-79% של המקרים החמורים. זה יוביל למניעת 13 מקרי מוות ו-44,000 אישפוזים מדי שנה.
בעלות הגבוהה מ-$12 למנת חיסון לא תהיה הצדקה כלכלית לחיסון מנקודת מבט של מערכת הבריאות, ובעלות הגבוהה מ-$42 לא תהיה הצדקה כלכלית מנקודת מבטו של הציבור. מחיר חיסון הרוטטק כיום הוא 69$-83$ למנה, ושל הרוטריקס – 91$-110$ למנה.
Rotavirus vaccine and intussusception: how much risk will parents in the United States accept to obtain vaccine benefits?
2001,
Sansom,
Am J Epidemiol
למרות תועלת ההתחסנות שלא מוטלת בספק, אף חיסון אינו בטיחותי לגמרי. ניסויים פוסט-קליניים מגלים שחיסון נגד רוטה-וירוס שאושר זה לא מכבר מגדיל את הסיכון להתפשלות מעיים. עם כן לא ברור איזו רמת סיכון תהיה קבילה ע"י ההורים וכמה הם יהיו מוכנים לשלם עבור חיסון כזה.
להשגת היקף חיסוני של 50% ציבור ההורים מוכן לספוג 2,897 מקרי התפשלות מעיים בשנה, מה שיוביל ל-579 ניתוחים כירורגיים ול-17 מקרי מוות נוספים. ואילו להשגת היקף חיסוני של 90% ציבור ההורים מוכן ללא יותר מ-1,794 מקרי התפשלות מעיים, כולל 359 ניתוחים ו-11 מקרי מוות.
ללא החיסון 20 ילדים נפטרים מדי שנה מנגיף הרוטה.
ככל שרמת ההכנסה של ההורים נמוכה יותר, הם מסכימים לסיכון גבוה יותר.
הורים מוכנים לשלם $110 עבור שלוש מנות של חיסון בעל סיכון אפסי, אך רק $36 עבור חיסון שמלווה בסיכון.
במחקרים אחרים כבר נקבע שציבור ההורים מעדיף תמותה כתוצאה ממחלות ולא כתוצאה מהחיסונים, והמחקר הזה מאושש את המסקנה הזאת.
An infant with acute gastroenteritis caused by a secondary infection with a Rotarix-derived strain.
2017,
Sakon,
Eur J Pediatr
תינוקת בת חודשיים ביפן חוסנה ברוטריקס, וכעבור 10 ימים אחותה בת השנתיים אושפזה עם דלקת מעי קשה. הסתבר שהיא נדבקה מאחותה בזן רוטה חיסוני שעבר מוטציה.
כאן מתואר מקרה זהה שהתרחש בארה"ב עם החיסון הרוטטק. תינוק מחוסן הדביק את אחיו בזן רוטה שנוצר כתוצאה מרה-אסורטציה של שני זנים חיסוניים.
Study of tetanus agglutinins and antitoxin in human serums.
1926,
Coleman,
J Infect Dis
החוקרים ביצעו בדיקות דם ל-104 תושבי קליפורניה. בדם של 80% מהם נמצאו אגלוטינינים למספר זני חיידק הטטנוס, אבל לא נמצאו נוגדנים לחיידק. המחברים סבורים כי חיידקי טטנוס נמצאו במעיים של אותם האנשים בעבר אבל נכחדו, ולכן לא נמצאו אצלם נוגדנים לרעלן.
מאז ועד היום האגלוטינינים של טטנוס לא נחקרו יותר.
Human intestinal carriers of tetanus spores in California.
1926,
Bauer,
JSTOR
בארבעת השנים מ-1922 ועד 1925 נרשמו בקליפורניה 245 מקרי טטנוס. התמותה הייתה 67%.
ל-24% מבין 530 משתתפי המחקר נמצאו במעיים חיידקי טטנוס. המחברים סבורים כי נוכחות חיידקי הטטנוס במעיים תלויה במיקרופלורה של המעיים כיוון שלצד חיידקי טטנוס תמיד נמצא סוג נוסף של חיידק שלא נמצא כשגם חיידקי טטנוס לא נמצאו.
A population-based serologic survey of immunity to tetanus in the United States.
1995,
Gergen,
N Engl J Med
ל-70% מהאמריקאים שנבדקו היה ריכוז נוגדנים מעל רמת הסף (0.15). ל-80% מהילדים שנבדקו היה ריכוז מעל רמת הסף, אבל מספר זה נמוך יותר מהכיסוי החיסוני (96%). פחות מ 5% מההורים ויתרו על החיסון, כלומר הסירוב לחסן לא מהווה סיבה משמעותית לחוסר בנוגדנים לטטנוס בארה"ב.
כאן מדווח שלבעלי חיים המחוסנים לטטנוס מקטע מסוים של רעלן טטנוס חדר למוח בכמויות הזהות לבעלי חיים לא מחוסנים.
Tetanus in the United States, 1900-1969. Analysis by cohorts.
1972,
Fraser,
Am J Epidemiol
כמו במקרה של שעלת, נטען כי החיסון גרם ל 92% ירידה בתחלואה, ול-99% ירידה בתמותה.
המאמר הזה מנתח את כמות מקרי טטנוס בארה"ב החל משנת 1900, וכולל את הגרף הבא שמראה כי התמותה מטטנוס ירדה ביותר מ-95% עוד לפני תחילת השימוש ההמוני בחיסון בסוף שנות ה-40.
Risk of Nontargeted Infectious Disease Hospitalizations Among US Children Following Inactivated and Live Vaccines, 2005-2014.
2017,
Bardenheier,
Clin Infect Dis
בארצות הברית, הסיכון לאשפוז בקרב אלו שקיבלו חיסון חי כחיסון האחרון היה נמוך פי שניים מאלו שקיבלו את החיסון המומת.
Children Who Have Received No Vaccines: Who Are They and Where Do They Live?
2004,
Smith,
Pediatrics
רוב הילדים הלא מחוסנים הם לבנים. אימהותיהם עברו את גיל ה-30, נשואות, בעלות תואר אקדמי וההכנסה המשפחתית שלהן מעל $75,000 בשנה (ארה"ב).
Effects of Maternal and Provider Characteristics on Up-to-Date Immunization Status of Children Aged 19 to 35 Months.
2007,
Kim,
Am J Public Health
ככל שרמת השכלת האם נמוכה יותר וככל שהיא עניה יותר, כך גבוה יותר הסיכוי לכך שהיא מחסנת את ילדיה באופן מלא.
אפרו-אמריקאים ולטינו-אמריקאים מחסנים את ילדיהם יותר מהלבנים, וככל שהם עניים יותר, כך הם מחסנים יותר (ארה"ב).
Deciding to opt out of childhood vaccination mandates.
2008,
Gullion,
Public Health Nurs
הורים אשר אינם מחסנים את ילדיהם מעריכים ידע מחקרי, יודעים כיצד והיכן לאתרו וכיצד לנתח את המידע אודות החיסונים. בו בזמן לא ממש סומכים על הרפואה (ארה"ב).
Sociodemographic Predictors of Vaccination Exemptions on the Basis of Personal Belief in California.
2016,
Yang,
Am J Public Health
בין 2001 ל-2014 כמות המסרבים לחיסונים שלא על בסיס שיקולים רפואיים בקליפורניה גדלה פי 4 (מ-0.77% ל-3.15%).
בבתי ספר פרטיים החלק היחסי של הילדים הלא מחוסנים היה גבוה פי 2 מאשר בבתי ספר ממלכתיים.
אחוז הלא-מחוסנים היה גבוה יותר בקרב הלבנים, באוכלוסייה מבוססת יותר ומשכילה יותר.
במדינות אחרות בארה"ב קורה אותו הדבר: אחוז המסרבים לחיסונים בבתי הספר הפרטיים משמעותית יותר גבוה מאשר בבתי הספר הממלכתיים.
Acceptance of human papillomavirus vaccination among Californian parents of daughters: a representative statewide analysis.
2007,
Constantine,
J Adolesc Health
הורים בעלי השכלה גבוהה והשקפה שמרנית אישרו לבנותיהם לקבל חיסון לפפילומה בשיעורים נמוכים יותר. הורים ללא השכלה תיכונית, ליברלים וקתולים אישרו לקבל את החיסון בשיעורים גבוהים יותר (קליפורניה, ארה"ב)
Maternal characteristics and hospital policies as risk factors for nonreceipt of hepatitis B vaccine in the newborn nursery.
2012,
O'Leary,
Pediatr Infect Dis J
אימהות משכילות יותר ואימהות עם הכנסה גבוהה יותר מסרבות לעיתים קרובות יותר לחסן את התינוקות נגד צהבת B אחרי הלידה. (קולורדו, ארה"ב)
Changes in Neisseria meningitidis disease epidemiology in the United States, 1998-2007: implications for prevention of meningococcal disease.
2010,
Cohn,
Clin Infect Dis
בין 1998 ו-2007 התחלואה בזיהום מנינגוקוקי פולשני ירדה ב-64%. בשנים האלה עמדה התחלואה על 1:200,000 בממוצע, ולקראת 2007 היא ירדה ל-1:300,000.
התחלואה הגבוהה ביותר נרשמה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה (5:100,000). מחצית מהמקרים נגרמו ע"י זני החיידק מקבוצה B. שני שליש מהמקרים עד גיל שנה חלים בקרב תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים.
אפרו-אמריקאיים סובלים מזיהומי מנינגוקוק פולשניים ב-44% יותר מהלבנים.
התמותה מהזיהום עמדה על 11% ועלתה עם הגיל. בקרב הקשישים התמותה עמדה על 24%, ובקרב תינוקות על 3%-6%.
הכמות המרבית של המקרים נרשמה בחודשים ינואר ופברואר, והכמות המינימלית בחודש אוגוסט.
המחברים מסיקים כי לפני תחילת ההתחסנות התחלואה בארה"ב הגיעה לשפל היסטורי ושאחרי תחילת ההתחסנות לא נרשמה ירידה משמעותית בתחלואה במתבגרים שחוסנו, כי ההיקף החיסוני היה רק 32%. (קו המחשבה הזה עובר כחוט השני כמעט בכל המחקרים. אם אחרי תחילת ההתחסנות לא נרשמה ירידה בתחלואה, הרי זה בגלל היקף חיסוני לא מספיק, ואילו אם הירידה נצפתה, זה כמובן הודות לחיסון, אפילו אם ההיקף החיסוני היה 2% בלבד).
Tobacco smoke as a risk factor for meningococcal disease.
1997,
Fischer,
Pediatr Infect Dis J
הסיכון לזיהום מנינגוקוקי פולשני בקרב ילדים מתחת לגיל 18 עולה פי 3.8 אם האם מעשנת.
בקרב המבוגרים עישון מעלה את הסיכון פי 2.4, עישון פסיבי – פי 2.5, ומחלת רקע כרונית – פי 10.8.
Increased Risk for Meningococcal Disease Among Men Who Have Sex With Men in the United States, 2012-2015.
2017,
Folaranmi,
Clin Infect Dis
הסיכון לזיהום מנינגוקוקי בהומוסקסואלים גבוה פי 4 מהטרוסקסואלים. הומוסקסואלים נשאי HIV סובלים מזיהומי מנינגוקוק פי 10 מאשר ההומוסקסואלים שאינם נשאים. 45% מהלוקים בזיהום דיווחו על פרטנרים מיניים מרובים ועל קיום יחסי מין עם זרים לא מוכרים.
32% בקרב ההומוסקסואלים מעשנים (לעומת 18% באוכלוסיית ארה"ב הבוגרת), ו-48% צורכים סמים (לעומת 10% באוכלוסייה הכללית).
הסיכון לזיהום מנינגוקוקי בקרב ההומוסקסואלים בניו יורק ובדרום קליפורניה היה גבוה פי 50 מהאוכלוסיה הכללית, בגרמניה – גבוה פי 13, בפריס – גבוה פי 10.
בקרב ההומוסקסואלים 24% הינם נשאי מנינגוקוק, לעומת 6% בקרב נשים הטרוסקסואליות. בקרב המוסקסואלים שהיה להם לאחרונה מגע אוראלי-אנאלי 43% היו נשאים.
החיידק נמצא גם בתעלה אנאלית של 4.5% מההומוסקסואלים.
בשנת 2016 נתגלה זן חדש של מנינגוקוק שמועבר ביחסי מין.
ה-CDC מדווח כי ב-2016, 57% מחולים בזיהום מנינגוקוקי דיווחו על מגע הומוסקסואלי. עוד: [1] [2] [3].
Prolonged university outbreak of meningococcal disease associated with a serogroup B strain rarely seen in the United States.
2013,
Mandal,
Clin Infect Dis
התפרצות מנינגוקוק באוניברסיטה באוהיו (13 מקרים). ביקור במועדונים מקושר לעליית הסיכון של מחלה פולשנית פי 8, נשיקות עם יותר מפרטנר אחד – פי 13.6.
בצ'ילה גורמי סיכון לזיהום מנינגוקוק היו צפיפות (יותר מ-2.5 אנשים בחדר שינה אחד), רמת השכלה נמוכה של האם, רמת הכנסות נמוכה, צריכת אלכוהול מוגזמת ומחלות רקע כרוניות.
בברזיל רמת השכלה נמוכה של ההורים מקושרת לעליה בסיכון לנשאות מנינגוקוק פי 2, מה שכנראה משקף את התנאים הסוציו-אקונומיים.
ביוון צפיפות ומחלה מקדימה מקושרות לעליה בסיכון לזיהום בילדים פי 3, ועישון של האב – פי 4.5. עוד: [1] [2]
Updated Recommendations for Use of Meningococcal Conjugate Vaccines - Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP), 2010.
2011,
CDC,
JAMA
היעילות הקלינית של Menactra בשנה שאחרי החיסון עומדת על 91%, וכעבור 2-5 שנים יורדת ל-58% (CI: -72-89).
High Risk for Invasive Meningococcal Disease Among Patients Receiving Eculizumab (Soliris) Despite Receipt of Meningococcal Vaccine.
2017,
McNamara,
Am J Transplant
אקוליזומאב זוהי תרופה למחלות נדירות מאוד שמדכאה את מערכת המשלים (חלק מערכת החיסון המולדת). תרופה זו מקושרת לעליה בסיכון לזיהום מנינגוקוקי פי 1000-2000. 16 מטופלים שנטלו את התרופה הזאת חלו בזיהום דם מנינגוקוקי, מתוכם 14 היו מחוסנים.
Meningococcal Carriage Evaluation in Response to a Serogroup B Meningococcal Disease Outbreak and Mass Vaccination Campaign at a College-Rhode Island, 2015-2016.
2017,
Soeters,
Clin Infect Dis
בתחילת 2015 התרחשה התפרצות של זיהום מנינגוקוק מקבוצה B בקולג' ברוד-איילנד (שני מקרים). שני החולים החלימו.
בעקבות ההתפרצות בוצעו 5 מבצעי התחסנות ב-3 מנות של סטודנטים ומרצים בקמפוס, וכן של בני זוגם. בסה"כ 4000 איש חוסנו בחיסון Trumenba שזה עתה אושר.
לאותה נקודת הזמן לא היה ידוע כיצד החיסון משפיע על הנשאות וזה מה שעורכי הניסוי החליטו לבדוק.
20%-24% היו נשאי מנינגוקוק, 4% היו נשאים של הקבוצה B. בקרב מעשנים הסיכון לנשאות היה גבוה ב-30%, ובקרב מבקרי מועדונים וברים לפחות פעם בשבוע הסיכון היה גבוה ב-80%.
המחברים הסיקו כי החיסון כלל לא משפיע על נשאות מנינגוקוק ועל חסינות העדר, ולפיכך נדרש היקף חיסוני גבוה.
Meningococcal carriage among a university student population - United States, 2015.
2018,
Breakwell,
Vaccine
מחקר נשאות מנינגוקוק בקולג' אחר ברוד-איילנד. החיסון לא השפיע כלל על הנשאות.
עישון מעלה את הסיכון לנשאות פי 1.5, ובילוי במועדונים לפחות פעם בשבוע מעלה את הסיכון פי 2.
Meningococcal Carriage Following a Vaccination Campaign With MenB-4C and MenB-FHbp in Response to a University Serogroup B Meningococcal Disease Outbreak-Oregon, 2015-2016.
2017,
McNamara,
J Infect Dis
בעקבות התפרצות באוניברסיטה באורגון התקיים מבצע התחסנות. 11%-17% היו נשאי מנינגוקוק, מתוכם 1.2%-2.4% היו נשאי הקבוצה B.
התחסנות ב-1-2 מנות בקסרו ו-1-3 מנות Trumenba לא השפיעה על נשאות כללית של מנינגוקוק וגם לא על נשאות של קבוצה B בפרט.
Guillain-Barré syndrome among recipients of Menactra meningococcal conjugate vaccine--United States, June-July 2005.
2005,
CDC,
MMWR Morb Mortal Wkly Rep
החיסון Menactra אושר בינואר 2005 והומלץ לילדים בגילאי 11-12 ולסטודנטים בשנת לימודים ראשונה.
מבין הסטודנטים בשנה הראשונה בין 10 ליוני ו-25 ליולי 2005 (6 שבועות) נרשמו בבסיס הנתונים VAERS חמישה מקרי תסמונת גייאן-ברה.
באחד מהמקרים סטודנטית שחוסנה כבר לקתה בתסמונת פעמיים לפני כן, בגיל שנתיים ובגיל 5, כל פעם תוך שבועיים אחרי קבלת חיסונים. ה-CDC מסיקים כי זהו כנראה צירוף מקרים וממליצים על המשך התחסנות. היצרן עדכן את עלון החיסון והוסיף שתסמונת גייאן-ברה ייתכן וקשורה לחיסון.
Safety of Quadrivalent Meningococcal Conjugate Vaccine in 11- to 21-Year-Olds.
2017,
Tseng,
Pediatrics
בקרב מחוסנים נגד מנינגוקוק בחיסונים Menactra ו-Menveo שניתנו בו זמנית עם חיסונים אחרים, הסיכון לשיתוק עצב פנים במשך 12 שבועות אחרי החיסון היה גבוה יותר פי 5 לעומת קבוצת הביקורת. אם כי "קבוצת הביקורת" כללה את אותם המחוסנים, רק 12 שבועות ויותר אחרי החיסון.
הסיכון למחלת השימוטו בקרב המחוסנים היה גבוה פי 5.5, אירידוציקליטיס – פי 3.1, והתקף אפילפטי – פי 2.9. אך לאחר מכן כל המקרים האלה נבחנו מחדש, חלקם הוצאו מניתוח התוצאות והמחברים קבעו כי לא קיים קשר סטטיסטי מובהק בין החיסונים למחלות האלה.
Introducing MEDWatch. A new approach to reporting medication and device adverse effects and product problems.
1993,
Kessler,
JAMA
3% עד 11% מהאשפוזים עשויים להיות תוצאה של תופעות לוואי של תרופות. רק 1% של תופעות הלוואי מדווח ל-FDA.
זה גורם לכך שהבעיות שבתכשירים תרופתיים לא מתגלות בזמן אמת. למשל, למרות שמשתמשים בשתלי סיליקון כבר 30 שנה, רק לאחרונה התגלה כי הם מקושרים למחלות אוטואימוניות.
The Association between Active and Passive Smoking and Latent Tuberculosis Infection in Adults and Children in the United States: Results from NHANES.
2014,
Lindsay,
PLoS One
עישון אקטיבי ופסיבי קשור להכפלה של הסיכון לשחפת.
במעשנים בעבר ובהווה, קיים סיכון מוגבר לזיהום בחיידק השחפת, הסיכון לפתח שחפת, סיכון לסיבוכים וסיכון למוות משחפת.
הסיכון לשחפת חוזרת היה גבוה פי 2 בקרב מי שעישנו יותר מ-10 סיגריות ביום ביחס ללא מעשנים. עוד: [1] [2] [3] [4]
Nutritional risk factors for tuberculosis among adults in the United States, 1971-1992.
2012,
Cegielski,
Am J Epidemiol
אצל אנשים עם תת-משקל, הסיכון לשחפת היה גבוה פי 12 בהשוואה לאנשים בעלי משקל תקין. אצל אנשים הסובלים מעודף משקל, הסיכון לשחפת היה נמוך פי שלוש, ובאלה הסובלים מהשמנה – נמוך פי 5.
בשנות ה-50 נמצא כי אנשים עם חוסר בויטמינים A ו-C חלו בשחפת לעתים קרובות יותר, ותוספת ויטמינים ומינרלים צמצמה את התחלואה במשפחות החולים. מאז לא נערכו מחקרים נאותים על השפעת חומרים מזינים על הסיכון לשחפת.
Long-term results of BCG vaccination in the southern United States.
1966,
Comstock,
Am Rev Respir Dis
מחקר יעילות של BCG בארצות הברית, שנמשך 14 שנים. יעילות החיסונים עמדה על 14%, ואילו בקרב האפרו-אמריקאים היעילות היתה שלילית.
בעקבות המחקר הזה הוחלט כי היעילות של BCG נמוכה מדי, קצרת טווח והנמוכה ביותר בקרב אלו עם הסיכון הגבוה ביותר לשחפת. ולכן ה-BCG מעולם לא הוכנס ללוח החיסונים בארה"ב.
Vitamin K prophylaxis for premature infants: 1 mg versus 0.5 mg.
2003,
Costakos,
Am J Perinatol
רמות ויטמין K שנמדדו בפגים ביום השני לזריקה (במינון 0.5-1 מ"ג) היו גבוהות פי 1900-2600 לעומת רמה רגילה במבוגרים, וביום העשירי – גבוהות פי 550-600. רמות הויטמין בקבוצה שקיבלה 0.5 מ"ג היו זהות לקבוצה שקיבלה 1 מ"ג.
Are There Long-Term Consequences of Pain in Newborn or Very Young Infants?
2004,
Page,
J Perinat Educ
במשך שנים רבות רופאים בארה"ב לא התחשבו בכאב של תינוקות בתור סיכון או חסרון בקבלת החלטות על טיפולים רפואיים. התבוננות שטחית הראתה כי לשימוש בתכשירי הרדמה יש סיכונים מסויימים, ותינוקות ככל הנראה לא יזכרו ממילא את הכאבים. הרי אם מטופל לא חוזר לרופא בתלונות על כאב - אז מה זה משנה?
אך המחקרים שנעשו בשנות ה-90 גילו שלכאב בגיל הרך יש תוצאות ארוכות טווח. למשל תינוקות שעברו ברית מילה ללא אלחוש סבלו יותר מכאבים בזמן החיסונים מאשר תינוקות ששמו עליהם משחת אלחוש לפני הברית, ואלה סבלו מהכאבים יותר מאשר תינוקות שלא נימולו.
בילודים של חולדות שנלקחו לזמן מה מהאם נצפה דיכוי של המערכת החיסונית, והם סבלו יותר מגרורות. לחולדות שהזריקו להם רעלנים בינקות נרשמו תגובות חריפות יותר למצבי מתח, התפתחות גרורות בסבירות גבוהה יותר והחלמה איטית יותר מפציעות, דבר שמצביע על חוסר יכולת ליצור תגובה דלקתית.
חולדות שנחשפו לכאב כתוצאה מדקירות בגפיים בגיל צעיר הראו רגישות גבוהה יותר לכאב בגיל ההתבגרות. כבוגרים הם גילו חרדה, חשדנות ומשיכה לאלכוהול.
פגים (שמטבע בדברים נחשפו יותר לטיפולים רפואיים מאשר ילודים רגילים) גילו רגישות נמוכה יותר לכאב.
לאנשים שסבלו מפציעות מרובות בזמן הלידה הסיכון להתאבדות אלימה היה גבוה פי 4.9 בגברים וב-4% בנשים. אם האם קיבלה אופיואידים בזמן הלידה הסיכון להתאבדות היה נמוך ב-31% לשני המינים לעומת מי שנולד ללא פגיעות בלידה.
מסקנת המחברים היא שגם אם אנשים לא זוכרים אירועי הכאב שעברו בגיל הרך יש להם השפעה בהמשך חייהם. הליכים רפואיים מרובים שעוברים תינוקות (מדקירה בעקב עד ברית מילה) מסוגלים להשפיע על התפתחות הילדים. יש להימנע ממצבים המכאיבים לילדים במידת האפשר, ואם לא ניתן יש להתייחס לכאב בקשב רב בדומה למבוגרים. רופאים והורים חייבים להפנים שהכאב חייב להיכלל כשיקול חשוב בקבלת החלטות על טיפולים רפואיים בתינוקות, זאת בניגוד למצב שהיה מקובל בעבר.
Reasons for refusal of newborn vitamin K prophylaxis: implications for management and education.
2016,
Hamrick,
Hosp Pediatr
מבין ההורים שסירבו לזריקת ויטמין K הרוב היו לבנים (78%), מעל גיל 30 (57%), בעלי השכלה אקדמית (65%). רובם סירבו גם לחיסון נגד צהבת B ומשחת עיניים. הם ניזונו ממידה ברשת, חששו ממרכיבים סינטטיים ורעילים, מינוני יתר ותופעות לוואי. 67% מהסרבנים היו מודעים היטב לסיכונים, אך הרוב לא הבינו את הסכנות הפוטנציאלית של הדימומים, בפרט דימום מוחי ומוות.
בבתי חולים שבהם הייתה אפשרות לקבל את הויטמין במתן פומי אחוז המסרבים לזריקה היה משמעותית גבוה יותר.
המחברים מסכמים כי המידע באינטרנט אליו נחשפים ההורים לעיתים קרובות לא מגובה במקורות מדעיים ומעודד לידה טבעית ללא התערבות רפואית. הדבר החשוב ביותר, מדגישים המחברים, הוא שהבעיות שנסקרות באתרי אינטרנט אינן מהוות נושא לשיח של הרופאים עם האימהות.
Possible temporal association between diphtheria-tetanus toxoid-pertussis vaccination and sudden infant death syndrome.
1983,
Baraff,
Pediatr Infect Dis
התחסנות ב-DTP וביקורים אצל רופא נקשרו למוות בעריסה בלוס אנג'לס. 6 מתוך 27 ילדים נפטרו בתוך 24 שעות ממועד מתן החיסון ו-17 נוספים נפטרו בשבוע הראשון מאז מתן החיסון.
המחקר הזה היה נתון לביקורת מאחר ומחברו לא לקח בחשבון כי תקופת הסיכון המוגבר למוות בעריסה חופפת לתקופת מתן החיסונים ולאחר מכן הסיכון יורד בחדות. לכן ייתכן כי זה מקרי לחלוטין, שתינוקות מתו הכי הרבה ביום הראשון או בשבוע הראשון לאחר החיסון.
Infant mortality rates regressed against number of vaccine doses routinely given: Is there a biochemical or synergistic toxicity?
2011,
Miller,
Hum Exp Toxicol
עד תחילת תכנית החיסונים הנוכחית, מקרי מוות בעריסה היו עד כדי כך נדירים שהם לא הוזכרו בנתונים הסטטיסטיים של תמותת תינוקות. מבצעי חיסונים לאומיים התחילו בארה"ב בשנות ה-60. לראשונה בהיסטוריה, מרבית ילדי ארה"ב היו צריכים לקבל כמה מנות חיסון. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1969, הופיע מונח רפואי חדש - "תסמונת מוות בעריסה". בשנות ה-80 מוות בעריסה הפך לגורם מוות מוביל בקרב תינוקות.
ב-1992 האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים השיקה קמפיין בשם "Back to Sleep" אשר עודד הורים להשכיב את התינוקות על הגב ולא על הבטן. בין 1992 ל-2001 שיעור מקרי מוות בעריסה ירד בממוצע ב-8.6% בשנה. מאידך, שיעור התמותה ממוות פתאומי בלתי צפוי (SUID - sudden unexpected infant death) גדל. לדוגמא, תמותת תינוקות מחנק במיטה עלתה בממוצע ב-11.2% בשנה. תמותת תינוקות מחנק מסיבות אחרות, כמו גם מוות מסיבות אחרות, גם עלו. במחקרים אחרים נצפו נתונים דומים. ניתוח של נתוני המוות בין השנים 1999-2001 מראה כי שיעור המוות מתסמונת מוות בעריסה המשיך לרדת אך לא היו שינויים משמעותיים בכלל מקרי תמותת תינוקות.
למרות שבחלק מהמחקרים לא נמצא מתאם בין מוות בעריסה וחיסונים, נמצאו עדויות לכך שילדים מסוימים נמצאים בסיכון מוגבר למוות בעריסה לאחר החיסון. למשל, Torch מצא ששני שליש מכלל התינוקות שנפטרו ממוות בעריסה, חוסנו ב-DTP. מתוכם, 6.5% נפטרו במהלך 12 שעות לאחר מתן החיסון, 13% נפטרו במהלך 24 שעות לאחר מתן החיסון, 26% במהלך שלושה ימים לאחר מתן החיסון, ו-37%, 61%, 70% במהלך שבוע, שבועיים ושלושה שבועות לאחר החיסון בהתאמה. דבר נוסף ש-Torch מצא הוא שילדים שלא חוסנו מתו לרוב בחודשי הסתיו והחורף לעומת זאת הילדים המחוסנים מתו לרוב בגיל חודשיים וארבעה חודשים - כלומר כאשר מחסנים ל-DTP לראשונה. הוא מסכם שהסיכונים של החיסון עשויים לגבור על התועלת שלו.
להן הנתונים של ה-CDC. בארה"ב שיעור המוות בעריסה ירד משמעותית משנת 1992. לעומת זאת, אם מחשיבים את כל הסיבות למוות בלתי צפוי, רואים ששיעורם פחת ב-30% עד אמצע שנות ה-90 ומאז כמעט ולא השתנה. אינדיאנים ואפרו-אמריקאים מתים מסיבות בלתי צפויות פי 2 מלבנים ופי 5 מאסיאתים. שיעור תמותת תינוקות מחנק במיטה גדל פי 10 מאז שנות ה-90 על אף שההמלצה להשכיב את התינוקות על הגב הייתה אמורה להפחית את התמותה מחנק. ה-CDC משום מה לא מתייחס לעובדה הזאת. באוסטרליה קורה אותו הדבר - למרות ששיעור המוות בעריסה פוחת, שיעור המוות מחנק גדל. עוד: [1]
פעוט בן 18 חודשים חוסן ב-MMR, למרות שהיה חולה. הוא מת כעבור עשרה ימים. הפתולוג מצא כי מותו של הילד לא קשור לחיסון, שכן הסימפטומים שלו הופיעו מהר מדי לאחר החיסון מכדי להיות קשורים אליו, והילד פשוט מת ממוות בעריסה.
בשנת 2011, תינוק בריא בן ארבעה חודשים בארה"ב קיבל 7 חיסונים, ולמחרת הוא מת עם אבחנה של מוות בעריסה. ביולי 2017 החליט בית המשפט כי החיסונים מילאו תפקיד מכריע במותו של הילד, וללא השפעתם הוא לא היה מת.
Iatrogenic exposure to mercury after hepatitis B vaccination in preterm infants.
2000,
Stajich,
J Pediatr
ריכוז הכספית בדמם של תינוקות פגים גדל פי 13.6 לאחר מתן חיסון נגד הפטיטיס B (מ-0.54 ל-7.36 מק"ג/ליטר). אצל תינוקות שנולדו בזמן ריכוז הכספית בדם גדל פי 56 (מ-0.04 ל-2.24 מק"ג/ליטר).
הריכוז ההתחלתי של כספית בדם אצל תינוקות פגים היה גבוה פי 10 מאשר אצל תינוקות שנולדו בזמן (אין מובהקות סטטיסטית), מה שמרמז על ריכוז גבוה יותר אצל אמהות של תינוקות פגים. על אף שלפי HHS (משרד הבריאות האמריקאי), רמת ריכוז כספית נורמלית בדם היא 5-20 מק"ג/ליטר, בספרות הרפואית ישנם חלוקי דעות בנוגע לרמת ריכוז רעילה ורמה נורמלית. יתר על כן, הנתונים האלה התקבלו ממבוגרים שנחשפו לכספית במהלך עבודתם בייצור.
Thimerosal-containing hepatitis B vaccination and the risk for diagnosed specific delays in development in the United States: a case-control study in the vaccine safety datalink.
2014,
Geier,
N Am J Med Sci
חיסון נגד הפטיטיס B שמכיל תימרוסל, מקושר לסיכון מוגבר פי 2 להפרעה בהתפתחות. בקרב מי שקיבלו 3 מנות של חיסון זה הסיכון לעיכוב התפתחותי היה גבוה פי 3 בהשוואה למי שקיבלו חיסונים שאינם מכילים תימרוסל.
החיסון הזה גם נקשר לסיכון גבוה פי 10 לצורך בחינוך מיוחד בקרב בנים.
The value of ecologic studies: mercury concentration in ambient air and the risk of autism.
2011,
Blanchard,
Rev Environ Health
ככל שריכוז הכספית באוויר גבוה יותר במדינה מסוימת, כך הסיכון לאוטיזם גדל.
Environmental mercury release, special education rates, and autism disorder: an ecological study of Texas.
2006,
Palmer,
Health Place
בטקסס, על כל 1000 פאונד כספית שהופרשו לאטמוספרה באיזור, כמות הילדים בחינוך מיוחד גדלה ב43% ואילו כמות האוטיסטים גדלה ב-61%. בערים כמות האוטיסטים הייתה גבוהה ב-437% מאשר באזורים הכפריים ואילו בפרברים ב-255% מאשר באזורים הכפריים.
במחקר אחר נמצא כי על כל 1000 פאונד של פליטת פסולת תעשייתית כמות האוטיסטים גדלה ב-2.6%. ואם הפסולת הזאת היא מתחנות כח אז כמות האוטיסטים גדלה ב-3.7% .
התרחקות בכל 10 מייל ממקורות תעשייתיים של כספית ותחנות כח נקשרה בירידה בשיעור האוטיסטים ב-2% ו-1.4% בהתאמה. עוד: [1] [2] [3]
A two-phase study evaluating the relationship between Thimerosal-containing vaccine administration and the risk for an autism spectrum disorder diagnosis in the United States.
2013,
Geier,
Transl Neurodegener
החוקרים ניתחו את מערכת VAERS ומצאו כי תינוקות שקיבלו את החיסון DTaP שהכיל תימרוסל היו בעלי סבירות פי 2 גבוהה יותר ללקות באוטיזם מאשר תינוקות שקיבלו חיסון שלא הכיל כספית.
בניתוח של (Vaccine Safety Datalink (VSD, מסד נתונים אחר, נמצא כי חיסון נגד הפטיטיס B שמכיל תימרוסל נקשר לסיכון מוגבר פי 3 לאוטיזם.
במחקר אחר נמצא שתינוקות זכרים שחוסנו נגד הפטיטיס B היו בסיכון פי 3 גבוה יותר ללקות באוטיזם בהשוואה ללא מחוסנים או לאלה שחוסנו לפחות חודש מהלידה.
The risk of neurodevelopmental disorders following Thimerosal-containing Hib vaccine in comparison to Thimerosal-free Hib vaccine administered from 1995 to 1999 in the United States.
2018,
Geier,
Int J Hyg Environ Health
חיסון נגד HiB שהכיל תימרוסל מקושר לסיכון גבוה פי 2.7 לאוטיזם, פי 6 לעיכוב התפתחותי, פי 2.4 להפרעות פסיכומוטוריות, ופי 2.7 להפרעות נוירולוגיות, בהשוואה למחוסנים בחיסון שלא הכיל תימרוסל.
Assessment of temporally-related acute respiratory illness following influenza vaccination.
2018,
Rikin,
Vaccine
אנשים רבים סבורים כי חיסון נגד שפעת יכול בעצמו לגרום לשפעת. מחברי המחקר ערכו אותו במטרה להראות שאין זה המצב. הם מצאו ש:
1) לא נרשם הבדל בתחלואה בשפעת בין המחוסנים ללא-מחוסנים.
2) תחלואה במחלות הזיהומיות האחרות של דרכי הנשימה בילדים מחוסנים הייתה גבוהה יותר ב-71% מהלא-מחוסנים.
Pandemic preparedness for swine flu influenza in the United States.
2009,
Edlich,
J Environ Pathol Toxicol Oncol
חברי סגל רפואי מסויימים כנראה לא ירצו להתחסן נגד שפעת החזירים, מאחר והחיסון מכיל תימרוסל שיכול להזיק לבריאות. עליהם לבצע בדיקת רמת ויטמין D ולהשלים את המחסור בו במידה וקיים.
רמה אופטימלית של ויטמין D עומדת על 50-75ng/mL ומינון אופטימלי למבוגרים עומד על 4000-5000IE ליום.
Active immunization against poliomyelitis.
1936,
Brodie,
Am. J. Public Health
בתקופת מגיפת פוליו בשנות ה-30 נדבק רק ילד אחד מתוך 170 ילדים שלהם לא היו נוגדנים.
Laboratory data on the Detroit poliomyelitis epidemic-1958.
1960,
Brown,
JAMA
בשנת 1958 התרחשה במדינת מישיגן מגיפת פוליו (יותר מ-1200 מקרים). בוצעו בדיקות דם וצואה ב-1060 חולים. ב-46% מדגימות הצואה לא נמצא נגיף כלשהו. נגיף הפוליו נמצא ב-33% מהדגימות, ב-11% נמצא אקו-וירוס וב-8% נגיף קוקסאקי. רק ב-25% מדגימות הדם שנלקחו ממשותקים נמצא נגיף הפוליו.
הגורם לשיתוק אצל רובם לא היה נגיף הפוליו. נגיפי קוקסאקי ואקו-וירוס גרמו לכמות רבה יותר של מקרי פוליו לא-שיתוקי ושל דלקת קרום מוח אספטית מאשר נגיף הפוליו עצמו. 11 מהחולים שהשיתוק שלהם נגרם ע"י נגיף הפוליו חוסנו בשלוש מנות חיסון לפחות.
A conversation with Paul Meier. Interview by Harry M Marks.
2004,
Meier,
Clin Trials
The Cutter Incident, 50 Years Later (Offit, 2005, N Engl J Med)
בתקופה של הניסויים הקליניים של חיסון ה-IPV, פרסם ממציא החיסון ג'ונאס סאלק מאמר, בו הוא טען כי כל הנגיף בחיסון הומת, אך לא סיפק נתונים על כל אצוות החיסון. פול מאייר (אותו מאייר האחראי לפיתוח של עקומת קפלן-מאייר) חשד שהנתונים האלה בעיתיים. כדי לברר את טענתו ייסדה "הקרן הלאומית לשיתוק ילדים" (NFIP) ועדה מייעצת. כשמי מחבריה לא יישר קו עם העמדה הרשמית הוא גורש מהועדה ובמקומו התקבל מישהו אחר, יותר נוח. ככה הועדה שינתה את הרכבה 5-6 פעמים עד שכולם חתמו על מסקנותיה.
בתום הניסויים הקליניים ה-NFIP הקציבה לועדה שעתיים להכרות עם החומרים, ולאחר מכן החיסון אושר ושש חברות קיבלו רשיון לייצר את החיסון של סאלק.
שבועיים לאחר מכן חלק מהילדים שקיבלו את חיסון שיוצר ע"י מעבדות קאטר (Cutter Laboratories) החלו לסבול משיתוק, ולחיסון בוצע ריקול. לאותה נקודת זמן 380,000 ילדים הספיקו לקבל אותו. הסתבר ש-40,000 מתוכם לקו בפוליו, 200 קיבלו שיתוק ו-10 נפטרו, זאת בגלל שהנגיף בחיסון לא הומת כולו והחיסון הכיל נגיפים חיים. גם החיסון שיוצר ע"י Wyeth גרם למספר מקרי שיתוק ומוות. גם לחברות אחרות היו בעיות בתהליך המתת הנגיף. כמות קטנה מידי של פורמלדהיד לא המיתה את הנגיף, ואילו כמות גדולה מידי הפכה את החיסון לחסר תועלת. גם שאריות חומרים שונים שהיו בהרכב החיסון הגנו על הנגיף מפני הפורמלדהיד.
מכיוון שיצרני החיסונים איימו על כלי התקשורת בהורדת נפח פרסומות, הוחלט להפוך את מעבדות קרטר לשעיר לעזאזל. למרות שלא הוכחה רשלנות של מעבדות קאטר, בית המשפט חייב את החברה לשלם פיצויים לנפגעי החיסון. עם הזמן זה הוביל לריבוי תביעות נגד יצרני החיסונים, עד שבשנת 1986 התקבל בארה"ב "חוק נפגעי חיסונים" (Vaccine Injury Act) שלפיו נחסמה האפשרות לתבוע את יצרני החיסונים בבתי משפט רגילים. ניתן היה לתבוע פיצויים רק באמצעות בית דין פדרלי מיוחד כשהפיצויים תוקצבו מכספי המיסים על החיסונים. עם זאת פרצה אחת נשארה: אם בית הדין המיוחד דחה את התביעה ניתן היה לפנות לבית משפט רגיל. מחבר המאמר הזה (הלא הוא מיודענו פול אופיט) סבור כי יש לבטל אפשרות זו מכיוון שהתביעות הללו עולות ליצרני החיסונים מיליוני דולרים ומסיחים את מאמציהם ממשימת היצור והשיווק של התכשירים החשובים האלה.
The Present Status of Polio Vaccines.
1960,
Ratner,
Illinois Medical Journal
(הטקסט המלא)
- בשנת 1955, בה אושר החיסון של סאלק, השתנתה גם הגדרת מחלת הפוליו. אם לפני כן שיתוק היה צריך להמשך 24 שעות על מנת לקבוע שמדובר בפוליו, משנת 1955 השיתוק היה צריך להימשך לפחות 60 ימים. מכיוון שרוב מקרי השיתוק היו קצרי מועד, כמות מקרי פוליו חדשים פחתה ללא כל קשר לחיסון. בנוסף, נגיף קוקסאקי ודלקת קרום מוח אספטית שלפני כן אובחנו בתור פוליו הופרדו לקבוצת אבחון שונה.
- גם ההגדרה של "מגיפה" השתנתה. אם לפני כן הכריזו על מגיפה אחרי 20 מקרי מחלה, לפי ההגדרה החדשה נדרשו כבר 35 מקרים.
- מתוך כל 1000 נדבקים בפוליו רק אחד סבל משיתוק.
- בשנים 1958-59 כמות מקרי פוליו שיתוקי גדלה באופן משמעותי. מי שהואשם בכך היו הלא-מחוסנים. דר' גרינברג מציין שזה תמוה למדי, כיוון שכמות הלא-מחוסנים פחתה בצורה חדה, ואם הודות לחיסון כמות מקרי פוליו בין שנים 1955-57 קטנה, מדוע בשנים ההם הבלתי-מחוסנים לא השפיעו על הנתונים, שהרי מספרם אז היה גבוה בהרבה? 49% מהאמריקאים לא מחוסנים גם כיום (1960).
- בניסויים הקליניים של חיסון סאלק נבדקה יעילות בלבד כי הניחו שהחיסון הוא בטיחותי. נקבע שיעילות החיסון היא 72% עבור פוליו שיתוקי ושהחיסון אינו יעיל עבור פוליו שאינו שיתוקי. אך אחרי שהחיסון אושר, הוצא מהרכבו תימרוסל ונוסף עוד שלב סינון. אף אחד לא יודע כיצד השינויים האלה השפיעו על יעילות החיסון. הוסיפו שלב סינון נוסף בתקווה לסנן נגיף חי שיאורי, אף שיעילות הסינון למטרה הזו מעולם לא נבדקה בניסוי. ידוע רק שכל שלב סינון מפחית משמעותית את כמות האנטיגן. בישראל מצאו שהוספת שלב סינון מפחיתה את כמות האנטיגן פי 10-30. כמות האנטיגן בחיסון הזה הייתה נמוכה מלכתחילה.
- ב-1954 נגיף חי נתגלה ב-10 מתוך 48 אצוות החיסון שנבדקו לפני הניסויים הקליניים. שלוש מעבדות שונות גילו את הנגיף החי באצוות שונות. אף על פי כן, הניסויים הקליניים המשיכו להתבצע מאחר וסאלק דיווח ש-7500 ילדים חוסנו ללא תופעות לוואי.
- תיאורטית, המתת הנגיף ע"י פורמלדהיד זוהי תגובה כימית מסדר ראשון. כלומר אם להמתת 50% מהנגיף נדרשות X שעות, אזי X שעות נוספות ימיתו 50% מהנגיף הנותר. באופן מעשי זה מעולם לא נבדק. כולם האמינו לסאלק ואף אחד לא בדק את הנתונים שסיפק, מה שהוביל בסופו של דבר ל-Cutter Incident.
- החיסון שיוצר עבור הניסויים הקליניים של 1954 עבר שלוש בדיקות בטיחות. לאחר אישור החיסון בדיקת הבטיחות בוטלה. לכן אין זה מפתיע שהיו התפרצויות של שיתוק כתוצאה מהחיסון. מפתיע שלא היו יותר התפרצויות כאלה.
- להפקת הנוגדנים יש צורך בזן וירולנטי. מצד שני זן וירולנטי בחיסון גורם למגיפות שיתוק באנשים שאין להם נוגדנים.
- בשנת 1956 התברר שהשוני בחוזק (potency) של חיסונים שיוצרו ע"י יצרנים שונים הגיע לפי 600.
- בשנת 1957 ליצרן הגדול ביותר של החיסון הצטבר מלאי בשווי כמה מיליוני דולרים שהחוזק שלו היה פחות מדרישת הסף. ה-FDA הוריד את דרישות הסף כדי שיהיה אפשר לשווק את מלאי החיסון.
- בהשוואת התחלואה בין מחוסנים ללא-מחוסנים, ה-USPHS) US Public Health Service) שכחו לקחת בחשבון 100,000 לא מחוסנים, מה שהוביל להערכת יתר של יעילות החיסון. ירידת כמות מקרי פוליו חדשים הייתה תוצאה של סילוף נתונים סטטיסטיים.
- ל-57% מהמחוסנים לא נוצרים נוגדנים לסרוטיפ 1, ל-20% - לסרוטיפ 2, ול-77% לא נוצרים נוגדנים לסרוטיפ 3. בכל מה שקשור לסרוטיפים 1 ו-3, אין שום הבדל בין המחוסנים ללא-מחוסנים.
- אפילו החיסונים המומתים הטובים ביותר מעניקים חסינות לתקופה מאוד קצרה, ומצריכים חיסוני דחף מידי שנה.
- למחוסנים קשה מאוד לקבל מהרופאים איבחון של פוליו לא שיתוקי. בשנות 1956/57 הסתבר, שלרוב המקרים של פוליו לא שיתוקי אחראים בעצם נגיף קוקסאקי B5 ואקו-וירוס 9.
- בעת מגיפת פוליו של 1958 בישראל לא היה שום הבדל בתחלואה בין המחוסנים ללא-מחוסנים. בזמן המגיפה במסצ'וסטס, בקרב מחוסנים בשלוש מנות חיסון היו יותר מקרי פוליו שיתוקי מאשר בלא-מחוסנים.
- בניסויים קליניים של חיסונים מומתים מקדחת כתמים, מטיפוס ומדלקת מוח יפנית הסתבר שכאשר כמות חלקיקי הנגיף בתוך החיסון הייתה פחות ממאה מיליון, בעלי החיים שחוסנו מתו מהר יותר מהלא-מחוסנים. החיסון גרם לסנסיטיזציה, והרגישות למחלה רק גדלה בעקבותו. זוהי עובדה אימונולוגית שהוכרה ע"י USPHS. כלומר, חיסון שאינו מספיק יעיל מביא יותר נזק מתועלת. כנראה שזה מה שקרה במסצ'וסטס שבה 47% ממקרי פוליו שיתוקי היו במחוסנים.
- בחיסונים של סאלק היו רק 10-30 מיליון חלקיקי נגיף, וזה עוד לפני הוספת שלב סינון נוסף.
- אחד מראשי FDA היה נחוש לא לאשר את החיסון כי לא הצליח לקבל מסאלק תשובות לשאלות שהציב. מנהליו ביטלו את החלטתו.
- הציבור בטוח ביעילותו הגבוהה של החיסון למרות שידוע לנו שאין זה המצב. קשה לשנות את הדעה הציבורית ולכן לא כדאי לערב את הציבור בדיון הזה.
An Institutional Outbreak of Poliomyelitis Apparently Due to a Streptococcus in Milk.
1932,
Rosenow,
J. Infect. Dis
מאמר העוסק במגיפת פוליו בשנת 1930 (927 מקרים). הסתבר שסיבת המגיפה הייתה חלב גולמי שבו נתגלה "סטרפטוקוק פוליאומליטי". ברגע שצריכת החלב נפסקה לא נרשמו מקרים חדשים. עוד דוגמאת למגיפות פוליו כתוצאה מהשימוש בחלב:
[1], [2], [3], [4].
DDT poisoning and elusive virus X; a new cause for gastro-enteritis.
1949,
Biskind,
Am J Dig Dis
בשנים האחרונות הופיעה בארה"ב תסמונת מוזרה שכנראה נגרמת ע"י זיהום כלשהו, שכונה "נגיף X".
התסמונת מלווה בגסטרואנטריטיס חריף, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים, נזלת, שיעול, כאב גרון, כאב במפרקים, חולשת שרירים, עייפות ושיתוק. לאחר מכן התברר כי כל התסמינים האלה נגרמו על ידי ה-DDT. שיתוק כתוצאה מ-DDT דומה מאוד לשיתוק פוליו.
למרות שה-DDT הוא רעל קטלני, הוא נחשב לבטוח לחלוטין בכל המינונים. משתמשים בו בכל בית בכמויות בלתי מוגבלות, מרססים אותו על העור, על המצעים ועל הבגדים, על מזון ועל כלי מטבח, על גידולים חקלאיים ועל בעלי חיים. ה-DDT הוא רעל שפעילותו מצטברת. ריבוי מינונים קטנים קטלני בדיוק כמו מנה אחת גדולה. לא ניתן להפריד את ה-DDT מהמזון, הוא מצטבר בתאי השומן ומופרש בחלב אם. הרעלה המונית של האוכלוסייה האמריקנית בהחלט תתרחש.
The poison cause of poliomyelitis and obstructions to its investigation.
1952,
Scobey,
Arch Pediatr
- המאמר הזה סוקר עשרות מקרים והתפרצויות פוליו שבהם סיבות השיתוק היו הרעלות עופרת, ארסן, כספית, ציאניד, חומרי הדברה, חד-תחמוצת פחמן וכדומה.
כמו כן מדווח כי ויטמין C שמשמש בהצלחה לטיפול בפוליו משמש גם לטיפול בהרעלות.
- לפני כמאה שנים גילו שמיץ לימון מונע הרעלות מדגים (שגם הן לפעמים גורמות לשיתוק). ייתכן וזו הסיבה שכיום הדגים בדרך כלל מוגשים עם לימון.
- קופים מעולם לא נדבקו בפוליו אחד מהשני.
- בין יתר הדברים מדווח כי בעלי חיים להם הוזרק אלומיניום הידרוקסיד סבלו מגושים חלבוניים שהיו דומים לדלקת מוח זיהומית.
- בעבר נרשמו מגפות של פלגרה (חוסר בויטמין B3) ובריברי (חוסר בויטמין B1), ולכן הם נחשבו למחלות זיהומיות. ב-1911 פוליומיאליטיס נכלל ל-"חוק בריאות הציבור" האמריקאי כמחלה זיהומית מדבקת, ולפיכך עוסקים בה וירולוגים בלבד ואילו רופאים "רגילים" מנועים מלהשתתף במחקרים. זאת גם הסיבה שלא מתקיימים מחקרים על הקשר בין הרעלות לפוליו. מחקרים כאלה לא מתוקצבים.
What was the cause of Franklin Delano Roosevelt's paralytic illness?
2003,
Goldman,
J Med Biogr
ב-1921 פרנקלין רוזוולט (שנהיה לימים נשיא ארה"ב) אובחן בפוליומיאליטיס. רוזוולט ייסד את האירגון (March of Dimes (NFIP שמימן את פיתוח החיסון וטיפול בפוליו. בזמנו אף אחד לא הטיל בספק את האבחון של רוזוולט כי בזמנים ההם כל מקרה שיתוק נחשב לפוליומיאליטיס.
במאמר הזה המחברים מנתחים בפרוטרוט עדויות היסטוריות על התסמינים שאפיינו את מצבו של רוזוולט ומגיעים למסקנה שרוזוולט ככל הנראה סבל מתסמונת גייאן-ברה ולא מפוליו.
Franklin Delano Roosevelt's (FDR's) (1882-1945) 1921 neurological disease revisited; the most likely diagnosis remains Guillain-Barré syndrome.
2016,
Goldman,
J Med Biogr
המאמר הקודם זכה כמובן לביקורת חריפה. היסטוריונים ורופאים לא רצו "להפסיד" נשיא שלקה בפוליו.
במאמר הנוכחי החברים עונים למבקריהם בהרחבה ומדווחים שב-13 השנים מאז פורסם המאמר הקודם שלהם לא נעשה שום ניתוח חלופי למחלתו של רוזוולט, ושההיסטוריונים והרופאים ממשיכים להאמין שהוא סבל משיתוק פוליו בגלל confirmation bias ו-appeal to authority, וגם בגלל שתסמונת גייאן-ברה הורסת את הסיפור היפה המקשר בין מחלתו של רוזוולט לתפקידו הקובע בנצחון על הפוליו.
Neonatal paralytic poliomyelitis. A case report.
1986,
Bergeisen,
Arch Neurol
פוליו בילודים היה תופעה נדירה ביותר גם בזמן מגיפות. בכל הספרות הרפואית מוזכרים 58 מקרים בלבד, כשברובם האימהות סבלו מפוליו חריף זמן קצר לפני הלידה או בזמן הלידה עצמה. ילוד בן 18 ימים לקה בפוליו חיסוני (סרוטיפ 3). אימו לא חלתה בפוליו, אך בתקופת ההריון עישנה 30 סיגריות ביום. בהמשך הסתבר שהבן של המטפלת שלו חוסן מס' ימים לפני לידת התינוק וסבל משלשול.
מאז 1969 ועד 1981 נרשמו בארה"ב 203 מקרי פוליו, מתוכם 12.8% נדבקו מהחיסון, ו-29.6% נדבקו בזן החיסון ממחוסנים.
שני החיסונים, החי-מוחלש והמומת, ללא ספק הצילו המון חיי אדם (לא ניתן אזכור למקור הטענה). יחד עם זאת הרבה שאלות בדבר יעילותם ובטיחותם נותרו ללא מענה (ניתן אזכור למקור). לפיכך המחברים ממליצים להמשיך בשימוש החיסון החי בארה"ב.
The 1916 New York City Epidemic of Poliomyelitis: Where did the Virus Come From?
2011,
Wyatt,
Open Vaccine J
מגיפת הפוליו של 1916 בניו יורק הייתה די יוצאת דופן. היא התחילה במאי, הרבה יותר מוקדם מהעונה הרגילה (סוף קיץ). שני אחוז מילדים בני שנתיים עד שלוש לקו בשיתוק, 25% מהמקרים האלו הסתיימו במוות. ההסבר הרשמי למגיפה הוא שמקורה בילדי מהגרים איטלקיים. עם זאת, המגיפה החלה לפני שהמהגרים האלה הגיעו לארה"ב. באותה התקופה חשבו שנגיף הפוליו מועבר ע"י זבובים ושחתולים הם הנשאים של הנגיף. 72,000 חתולים חוסלו.
מכון רוקפלר היה ממוקם שלושה מיילים ממרכז ההתפרצות. מדעני המכון ביצעו ניסויים בנגיף בניסיון להפוך אותו לוירולנטי יותר, ע"י העברתו דרך חוט שדרה של קופי מקוק. המחבר סבור כי דליפה מקרית של הנגיף מהמעבדה היא זו שגרמה למגיפה.
Changing incidence of Hemophilus influenzae meningitis.
1972,
Smith,
Pediatrics
משנות ה-40 ועד שנות ה-60 התחלואה ב-HiB בארה"ב גדלה פי 5.
Day care attendance and other risk factors for invasive Haemophilus influenzae type b disease.
1993,
Arnold,
Am J Epidemiol
עישון פסיבי מעלה את הסיכון של HiB ב-40%. גן ילדים – פי 2.9. הנקה מקטינה את הסיכון ב-50%.
השחורים חלו פי 4.1 יותר מהלבנים.
A case-control assessment of risk factors for Haemophilus influenzae type b meningitis.
1993,
Sherry,
Eur J Pub Health
הנקה של יותר מחודש אחד קשורה לירידה בסיכון לדלקת קרום המוח הנגרמת ע"י HiB ב-62%. הנקה של יותר מ-9 חודשים - לירידה של 88% בסיכון. שהייה בגן ילדים מעלה את הסיכון פי 2.6-4.7.
Risk factors for invasive Haemophilus influenzae type b in Los Angeles County children 18-60 months of age.
1992,
Vadheim,
Am J Epidemiol
ניתוח כל מקרי HiB בלוס אנג'לס ב- 1988/89 (באוכלוסייה של 8.7 מיליון איש, מתוכם 750 אלף ילדים מתחת לגיל 5). בסה"כ נרשמו 88 מקרים בשנה בקרב ילדים. התמותה הייתה 4.5%.
הסיכון ל-HiB בבתי אב שבו גרים יותר משני מעשנים היה גבוה פי 6. בתי אב בהם התגוררו 6 אנשים ויותר התאפיינו בסיכון HiB גבוה פי 3.7. האפרו-אמריקאים חלו ב-HiB פי 3.5 יותר מכלל האוכלוסייה. מחלת רקע כרונית והכנסה נמוכה גם מעלים את הסיכון.
חיסון (בסוג המצומד) והנקה (באוכלוסיית לבנים) הקטינו את הסיכון ל-HiB. השימוש בחיסון פוליסכרידי העלה את הסיכון ל-HiB.
במחקר אחר התגלה כי הורה מעשן מעלה את הסיכון ל-HiB פי 2.37.
לפני שהחלו לחסן נגד HiB, האסקימוסים באלסקה חלו ב-HiB בשכיחות הגבוהה פי 10 ביחס לשאר אוכלוסיית ארה"ב.
אבוריג'נים אוסטרליים, אינדיאנים, אסקימוסים ותושבי גמביה וסומליה חלו ב-HiB פי 3-4 יותר מהאמריקאים ופי 10 יותר מהאירופאיים.
Lack of efficacy of Haemophilus b polysaccharide vaccine in Minnesota.
1988,
Osterholm,
JAMA
חיסון HiB פוליסכרידי אושר בארה"ב בשנת 1985. בניסוי קליני שנערך בפינלנד הסתבר שהחיסון לא יעיל עבור ילדים מתחת לגיל שנתיים ובעל יעילות של 80% עבור ילדים בגילאי שנתיים עד שלוש. בניסוי הקליני היחיד שבוצע בארה"ב לפני אישור החיסון (שהכיל 16,000 ילדים) לא נמצא כי החיסון יעיל, ולכן הוא אושר על סמך הניסוי הפיני עבור ילדים מעל גיל שנתיים בלבד (למרות שרוב התחלואה היא בילדים מתחת לגיל שנה). ברגע שהחיסון אושר נחסמה האפשרות לערוך ניסוי קליני אקראי. אך גם בלי קשר קשה מאוד לערוך ניסוי שכזה שכן HiB היא מחלה נדירה ונדרש מדגם רב מאוד של משתתפים.
במחקר תצפיתי שנערך במינסוטה נמצא כי יעילות החיסון היא שלילית והוא מעלה את הסיכון לחלות ב-58%. במחקרים אחרים נמצא כי החיסון מעלה את הסיכון למחלה בשבוע הראשון שלאחריו. מאוחר יותר גם המכון הלאומי לרפואה IOM קבע שהחיסון הלא-מצומד נגד HiB מעלה את הסיכון לחלות ב-HiB.
Haemophilus influenzae Serotype a Invasive Disease, Alaska, USA, 1983-2011.
2013,
Bruce,
Emerg Infect Dis
באלסקה, לפני שהחלו לחסן, התחלואה ב-HiB הייתה הגבוהה בעולם. הודות לחיסון כמות מקרי HiB ירדה בחדות, אך עלתה התחלואה כתוצאה מסרוטיפים אחרים, בעיקר A, ומהזנים נטולי קפסולה.
Increasing incidence of invasive Haemophilus influenzae disease in adults, Utah, USA.
2011,
Rubach,
Emerg Infect Dis
החיסון הפחית כמות מקרי HiB בילדים ב-99%, אך התחלואה בהמופילוס אינפלואנזה בקרב מבוגרים עלתה פי 11.5 בין 1998 לבין 2008. רוב התחלואה נגרמה ע"י סרוטיפ F וזנים נטולי קפסולה. התמותה עמדה על 22%.
The changing epidemiology of invasive Haemophilus influenzae disease, especially in persons > or = 65 years old.
2007,
Dworkin,
Clin Infect Dis
מ-1996 ועד 2004 כמות מקרי HiB באילינוי, ארה"ב גדלה פי 2.5, ובקרב המבוגרים – פי 3.5.
התחלואה בזנים נטולי קפסולה עלתה ב-657%. אם ב-1996 HiB נטול קפסולה היה גורם ל-17% מהמקרים, ב-2004 הוא היה גורם כבר ל-70% מהמקרים. התמותה עמדה על 13%, ובקרב הקשישים – 21%.
התמותה כתוצאה מסרוטיפ F עמדה על 11% בקרב הקשישים, ומסרוטיפ E על 38%.
Geographical differences in invasive pneumococcal disease rates and serotype frequency in young children.
2011,
Hausdorff,
Lancet
בארה"ב התחלואה בזיהומי פנאומוקוק פולשניים בילדים מתחת לגיל 6 גבוהה פי 3-6 מאשר במדינות אירופיות. התחלואה בארה"ב אף יותר גבוהה מאשר באוסטרליה וניו זילנד.
עובדה זו מוסברת ככל הנראה ע"י כך שבארה"ב מבצעים בדיקות דם להימצאות חיידקים לכל הילדים מתחת לגיל 3 עם חום של 39 מעלות ומעל, ולכל מי שנתגלו אצלו רמות לויקוציטים גבוהות (הם מקבלים גם אנטיביוטיקה). באירופה, לעומת זאת, הבדיקות האלה מבוצעות בדרך כלל רק במאושפזים. מכיוון שרוב מקרי זיהומי פנאומוקוק פולשניים הם זיהומי דם זמניים שלא מצריכים אשפוז, במדינות האירופאיות הם לרוב לא מאובחנים.
Invasive pneumococcal disease in Dallas County, Texas: results from population-based surveillance in 1995.
1998,
Pastor,
Clin Infect Dis
בעלי הכנסה נמוכה סובלים מזיהומים פנאומוקוקיים פי 2 יותר מבעלי הכנסה בינונית ופי 3 יותר מבעלי הכנסה גבוהה.
Invasive pneumococcal infection in Baltimore, Md: implications for immunization policy.
2000,
Harrison,
Arch Intern Med
האפרו-אמריקאים סובלים מזיהומים פנאומוקוקים פי 3.3 יותר מהלבנים, ובקבוצת גיל 40-49 פי 12 יותר. הגיל החציוני של החולים נמוך בקרב השחורים ב-27 שנים ביחס ללבנים.
בעלי הכנסה נמוכה חולים יותר. תושבי ערים חולים יותר מתושבי פרברים.
כמעט מחצית מהאפרו-אמריקאים שחלו בזיהום הם נשאי HIV. איידס מעלה את הסיכון לזיהום פנאומוקוקי פי 100 עד 300.
המחברים מסיקים כי נדרש לחסן צעירים ובעלי הכנסה נמוכה שמתגוררים בערים. ולמרות שהאוכלוסיה האפרו-אמריקאית היא בעיקר זו שסובלת מפנאומוקוק, יש לחסן גם את הלבנים, כי גם בקרב הלבנים יש עניים. אך מכיוון שניסיון לחסן רק קבוצות סיכון כבר בוצע בעבר ונכשל, המחברים סבורים שנדרש לחסון את כל האוכלוסיה.
Clinical Characteristics of Children With Complicated Pneumonia Caused by Streptococcus pneumoniae.
2002,
Tan,
Pediatrics
ב-1994 בארה"ב, 22% מתוך דלקות ריאות שנגרמו ע"י הפנאומוקוק היו מלווים בסיבוכים. ב-1999 כבר 53% מדלקות ריאות היו מלווים בסיבוכים.
Rising rate of pneumococcal bacteremia at the Children's Hospital of Philadelphia.
1994,
Foster,
Pediatr Infect Dis J
תוך 5 שנים לאחר תחילת התחסנות נגד Hib, עלה שיעור התחלואה בזיהום דם פנאומוקוקי בפילדלפיה פי 2 (מ-38 ל-73 מקרים בשנה). שיעור התחלואה בזיהום דם מהמופילוס אינפלואנזה ירד מ-34 ל-9 מקרים בשנה, ושיעור התחלואה בזיהום דם מנינגוקוקי לא השתנה ונשאר על 3 מקרים בשנה.
התחלואה בדלקת קרום מוח פנאומוקוקית עלתה ב-50% (מ-5.2 ל-7.6 מקרים בשנה). התחלואה בדלקת קרום מוח המופילית ירדה מ-18 ל-5.6 מקרים בשנה, ואילו התחלואה בדלקת קרום המוח מנינגוקוקית לא השתנתה (3 מקרים בשנה).
Routine pneumococcal vaccination of children provokes new patterns of serotypes causing invasive pneumococcal disease in adults and children.
2013,
Norton,
Am J Med Sci
בין השנים 1996 ו-2010 התחלואה בזיהום פנאומוקוקי פולשני בקרב ילדים ירדה פי 2, אך בקרב המבוגרים היא עלתה בשליש. בספירה הכללית התחלואה עלתה במעט (האנטינגטון, וירג'יניה המערבית).
Pilot comparative study on the health of vaccinated and unvaccinated 6- to 12- year old U.S. children.
2017,
Mawson,
JTS
לא, לא בדיוק. האמת היא שמחקר אחד שהשווה מחוסנים ולא-מחוסנים לגמרי, בכל זאת פורסם ב-2017, ומחקר זה מצא כי המחוסנים לוקים באוטיזם בשכיחות הגבוהה פי 4 מאשר הלא-מחוסנים.
למחקר הזה יש הרבה מגרעות. זה היה מחקר רטרוספקטיבי, מבוסס סקרים אנונימיים והשתתפו בו רק 405 מחוסנים ו-261 לא-מחוסנים הלומדים במסגרת חינוך ביתי. ובכל זאת מחקרים אחרים דומים טרם נערכו.
Unanswered questions from the vaccine injury compensation program: a review of compensated cases of vaccine-induced brain injury.
2011,
Holland,
Pace Envtl. L. Rev
מחברי המאמר ניתחו 1300 תביעות שנידונו בבית הדין המיוחד לחיסונים, ומצאו שלמרות שבאופן רשמי חיסונים לא גורמים לאוטיזם, והתביעה הייצוגית בנושא נדחתה, לפחות ב-83 מקרים שולמו פיצויים למשפחות האוטיסטים. רוב התביעות שהסתיימו בתשלום פיצויים הן מסווגות, לכן על מנת לגלות את המקרים האלה הוקם צוות מיוחד שתפקידו היה ליצור קשר עם התובעים.
Live attenuated varicella vaccine: evidence that the virus is attenuated and the importance of skin lesions in transmission of varicella-zoster virus. National Institute of Allergy and Infectious Diseases Varicella Vaccine Collaborative Study Group.
1990,
Tsolia,
J Pediatr
זן החיסון מיוצר ע"י מעברים סדרתיים דרך תרביות תאים של בעלי חיים שבמהלכם הנגיף מוחלש. אך איך אפשר להיות בטוחים שהתהליך הזה אכן מחליש את הנגיף?
ההיפותזה שאבעבועות רוח ושלבקת חוגרת נגרמות ע"י אותו הנגיף הוצעה בשנת 1909. כדי לאשש אותה, בשנים 1925 ו-1932 החוקרים הפיקו נוזל מתוך השלפוחיות של חולי שלבקת חוגרת והזריקו אותו לילדים שטרם חלו באבעבועות רוח. מחצית מהילדים האלה חלו באבעבועות רוח, רק שהפריחה אצלהם הייתה פחות חריפה מהרגיל. כלומר כשנגיף שמתפשט דרך האוויר ניתן בזריקה, הוא גורם למהלך מחלה לא אופייני. מכאן נובע, שרק בהסתמך על העובדה שחיסון גורם לתסמינים קלים יותר, לא ניתן להסיק שזן הנגיף שבחיסון אכן הוחלש. ייתכן גם שכמות הנגיף המוזרקת לא מספיקה על מנת לגרום למהלך מחלה רגיל.
במחקר הזה המחברים חיסנו ילדים החולים בלוקמיה ובדקו באיזו תדירות הם מדביקים את אחיהם הבריאים. מסתבר שרק 17% מהאחים נדבקו. כיוון שהזן הפראי של אבעבועות רוח מדביק 80%-90% מהנחשפים אליו, המחברים הסיקו שזן החיסון של הנגיף אכן מוחלש.
Outbreak of varicella at a day-care center despite vaccination.
2002,
Galil,
N Engl J Med
התפרצות אבעבועות רוח בגן ילדים שבו 66% מהילדים היו מחוסנים. יעילות החיסון עמדה על 44%. שלוש שנים לאחר הזריקה יעילות החיסון ירדה פי 2.6. הפריחה אצל המחוסנים הייתה פחות חמורה מאשר אצל הלא-מחוסנים.
מקור ההתפרצות היה ילד מחוסן שהדביק מחצית מכיתתו - ילדים שטרם חלו. הוא עצמו נדבק מאחותו בת ה-11 שחלתה בשלבקת חוגרת.
יעילות החיסון היתה נמוכה הרבה יותר מזו שנמדדה בניסויים הקליניים. הסיבות לכך ככל הנראה הן שבניסויים הקליניים הילדים שלא הפיקו נוגדנים חוסנו שוב, או הוצאו מניתוח היעילות, או שנתוניהם נותחו בנפרד, מה שגרם להערכת יתר של יעילות.
כאן מטא-אנליזה של 14 מחקרים על התפרצויות אבעבועות רוח. יעילות מנת חיסון אחת עמדה על 72.5%.
Chickenpox outbreak in a highly vaccinated school population.
2004,
Tugwell,
Pediatrics
התפרצות אבעבועות רוח בבית ספר בו 97% היו מחוסנים (במנה אחת). יעילות החיסון עמדה על 72% (CI: 3-87). מי שחוסן לפני יותר מ-5 שנים חלה פי 6.7 יותר ביחס למי שחוסן ב-5 השנים האחרונות. עוד: [1], [2], [3].
An outbreak of varicella in elementary school children with two-dose varicella vaccine recipients--Arkansas, 2006.
2009,
Gould,
Pediatr Infect Dis J
התפרצות אבעבועות רוח בבית ספר בו 97% היו מחוסנים, מהם 39% חוסנו בשתי מנות. יעילות של שתי מנות חיסון הייתה כמעט זהה ליעילות של מנת חיסון אחת.
Measles, mumps, rubella, and varicella combination vaccine: safety and immunogenicity alone and in combination with other vaccines given to children. Measles, Mumps, Rubella, Varicella Vaccine Study Group.
1997,
White,
Clin Infect Dis
לאחר ה-MMRV נוצרים משמעותית פחות נוגדנים לאבעבועות רוח מאשר לאחר חיסון נפרד, אך יותר נוגדנים לחצבת לעומת ה-MMR. עוד: [1].
Herpes zoster ophthalmicus: declining age at presentation.
2016,
Davies,
Br J Ophthalmol
שלבקת חוגרת עינית מהווה כ-15% מכל מקרי שלבקת חוגרת.
בין 2007 ו-2013 כמות מקרי שלבקת חוגרת עינית בבוסטון עלתה פי 2.7. הגיל הממוצע של החולים ירד מ-61.2 ל-55.8. כמות המטופלים בית החולים בשנים האלה לא השתנתה. נתון דומה נמצא במחקר אחר שנערך באוקלהומה, שם הגיל הממוצע של חולי שלבקת חוגרת עינית ירד ב-8 שנים מ-65.5 ל-58.9. מעשנים לקו במחלה בגיל הצעיר ב-11.5 שנים ביחס ללא-מעשנים.
The incidence of varicella and herpes zoster in Massachusetts as measured by the Behavioral Risk Factor Surveillance System (BRFSS) during a period of increasing varicella vaccine coverage, 1998–2003.
2005,
Yih,
BMC Public Health
בין 1998 ל-2003 התחלואה באבעבועות רוח במסצ'וסטס ירדה ב-79%, ואילו התחלואה בשלבקת חוגרת עלתה ב-90%, כשבקבוצת גילאים 25-44 היא עלתה ב-161%.
במינסוטה התחלואה בשלבקת חוגרת עלתה בין 1996 ל-2001 ב-28%.
בקליפורניה התחלואה בשלבקת חוגרת בקרב ילדים מתחת לגיל 10 ירדה ב-55%, ובקרב מתבגרים בגילאי 10-19 היא עלתה ב-63%.
Herpes zoster-related hospitalizations and expenditures before and after introduction of the varicella vaccine in the United States.
2008,
Patel,
Infect Control Hosp Epidemiol
התחלואה באבעבועות רוח פחתה פי 4 וההוצאות הרפואיות הקשורות אליה פחתו ב-100 מיליון דולר לשנה. עם זאת, ההוצאות הרפואיות הקשורות לשלבקת חוגרת גדלו לקראת 2004 ב-700 מיליון דולר לשנה.
Herpes zoster at the vaccination site in immunized healthy children.
2018,
Song,
Pediatr Dermatol
ישנם ילדים שמספר שנים לאחר החיסון מתפרצת אצלם שלבקת חוגרת במקום של הזריקה.
Postlicensure safety surveillance for varicella vaccine.
2000,
Wise,
JAMA
בדרך כלל נטען כי החיסונים בטוחים לחלוטין ותופעות לוואי חמורות מתרחשות בתדירות של אחד למיליון. כיצד מקבלים את הנתון הזה? הנה דוגמה עבור החיסון נגד אבעבועות רוח.
מחברי המאמר (עובדי FDA ו-CDC) מנתחים את נתוני VAERS בין השנים 1995 ו-1998. בתקופה הזו נרשמו 14 מקרי מוות. כדי לחשב את ההסתברות למוות אחרי החיסון הם משתמשים בכמות החיסונים ששווקו בתקופה הזאת (9.7 מיליון) ומסיקים שההסתברות למוות היא אחד למיליון (הם טיפה מעגלים, כי לפי החישוב המדויק יוצא 1 ל-700,000).
הם לא מתחשבים בעובדות הבאות:
1) ב-VAERS נרשמים רק 1%-10% מכל תופעות הלוואי.
2) כמות החיסונים ששווקו אינה שווה לכמות המנות שניתנו. יתרה מזאת, המספר 9.7 מיליון כלל אינו מספר מדויק, אלא הערכה של ה-CDC. בסה"כ קיימים ב-VAERS דיווחים של 6574 תופעות לוואי, מתוכן 4% הן חמורות. אלא שאצל ילדים מתחת לגיל 4 החלק היחסי של תופעות הלוואי החמורות היה 6.3%, אצל ילדים מתחת לגיל שנתיים – 9.2%, ואצל ילדים מתחת לגיל שנה שהחיסון ניתן להם בטעות – 14%.
בסה"כ נרשמו 271 תופעות לוואי חמורות, כלומר 1 ל-36,000. את המספר הזה יש להכפיל ב-10-100 (כלומר השכיחות האמיתית של תופעות לוואי חמורות היא בין 1:360 ל-1:3600), ובהתחשב בעובדה שכמות המנות שניתנו הייתה נמוכה מכמות המנות ששווקו, ומספר המנות ששווקו ייתכן מאוד נמצא בהערכת יתר, יש להכפיל את השכיחות במקדם נוסף.