שוודיה
Immunity and immunization of children against diphtheria in Sweden.
1989,
Mark,
Eur J Clin Microbiol Infect Dis
- רמת סף מינימלית לנוגדני דיפתריה מוערכת בין 0.01 ל- 0.1IU/ml. לא ניתן לקבוע ערך מדוייק.
- בשבדיה מסוף שנות ה-50 ועד 1984 לא נרשם אף מקרה דיפתריה. ב-1984 נרשמו 3 התפרצויות (בסה"כ 17 מקרים, 3 נפטרו). כמעט כל החולים היו אלכוהוליסטיים כרוניים. לרוב החולים רמת הנוגדנים הייתה נמוכה מ- 0.01IU/ml.
- חוקרים מדדו את רמות הנוגדנים בילדים. ל-48% ממחוסנים ב-3 מנות בגיל הינקות רמת הנוגדנים הייתה מתחת ל- 0.01IU/ml. בקרב בני 6 היה מדובר ב-15% מהילדים. בקרב בני 16 שמעבר ל-3 מנות קיבלו גם מנת דחף היה מדובר ב-24%. הסבר אפשרי לרמת הנוגדנים הנמוכה באוכלוסיה השבדית הוא שבשנות ה-70 נגרע מהחיסון רכיב השעלת. רעלן שעלת מהווה אדג'ובנט בפני עצמו והוצאתו מהרכב החיסון מורידה את יעילותו.
- תגובה חיסונית למנת דחף בקרב בני 16 פחותה בהרבה מאשר בקרב בני 6, אפילו שמנת הדחף לבני 16 ניתנה במינון גבוה פי 2.5. המחברים לא מצאו הסבר לתופעה זו.
- מקובל להתייחס לרמת הנוגדנים התחלתית מעל 1IU/ml ככזו שמעניקה הגנה למשך 10 שנים. רמות אלה נמדדות לאחר חיסון רק ב-50% מבני 16 וב-22% בקרב בני 6.
- רמת הנוגדנים דועכת בשיעור 20-30% לשנה. קצב הדעיכה בילדים גבוהה אפילו יותר. בגיל 15 חודשים ל-94% מהילדים רמת הנוגדנים גבוהה מ- 1IU/ml ואילו כעבור 4 שנים הרמה הממוצעת ירדה ל- 0.062IU/ml בלבד.
Serological immunity to diphtheria in Sweden in 1978 and 1984.
1986,
Christenson,
Scand J Infect Dis
המחברים מדדו את רמת הנוגדנים ב-2400 איש בשבדיה. ל-19% מקבוצת בני 20 ומטה הרמה הייתה מתחת לרמת סף. בקבוצת בני 40 ומעלה רק ל-15% רמת הנוגדנים הייתה מעל רמת הסף. בקרב הקשישים ל-81% מהנשים ול-56% מהגברים לא הייתה חסינות לדיפתריה. בממוצע בקרב המבוגרים ל-70% מהנשים ול-50% מהגברים רמת הנוגדנים הייתה נמוכה מ-0.01IU/ml.
Whooping cough in adults.
1981,
Trollfors,
BMJ
ב-1978 בשוודיה 84% מהחולים בשעלת היו מחוסנים.
כתוצאה מזה שוודיה הפסיקה לחסן לשעלת החל משנת 1979 וחזרה לחסן בחיסון DTaP ב-1996.
בשבדיה נמצאה קורלציה בין שיעור מקרי מוות בעריסה ורמת חנקות במים.
Protective effect of breastfeeding: an ecologic study of Haemophilus influenzae meningitis and breastfeeding in a Swedish population.
1999,
Silfverdal,
Int J Epidemiol
בעידן שלפני החיסון התחלואה ב-HiB באלסקה היתה 30 מקרים ל-100,000 בקרב הלבנים ו-600 מקרים ל-100,000 בקרב האוריג'נים. התחלואה בארה"ב גדלה פי 4 בפרק הזמן שבין 1940 לבין 1970. תופעה דומה נרשמה בסקוטלנד ובשוודיה.
הנקה מעניקה הגנה מפני דלקת קרום המוח הנגרמת ע"י HiB והשפעת ההגנה נמשכת 5-10 שנים.
תקופת הנקה קצרה (פחות מ-13 שבועות) מגדילה את הסיכון של HiB פי 3.8. ילדים עם מערכת חיסון חלשה חולים פי 4.5 לעתים קרובות יותר. חלב אם הוא בעל השפעה המדכאת את יכולת הקליטה של החיידק ברירית הלוע.
כפי שרואים בגרף, בעקבות הפחתת אחוז הילדים היונקים התחלואה ב-HiB עלתה וכשהאחוז ההנקה גדל התחלואה ב-HiB פחתה.
Protective effect of breastfeeding on invasive Haemophilus influenzae infection: a case-control study in Swedish preschool children.
1997,
Silfverdal,
Int J Epidemiol
בקרב ילדים מעל גיל שנה, תקופת הנקה קצרה קשורה לעליה בסיכון ל-HiB פי 7.8. כל שבוע הנקה נוסף הפחית את הסיכון לחלות ב-HiB ב-5%. ההשפעה המגנה של ההנקה החלה כבר מ-13 שבועות של הנקה בלעדית ונמשכה שנים.
Risk factors for primary invasive Haemophilus influenzae disease: increased risk from day care attendance and school-aged household members.
1985,
Istre,
J Pediatr
בקרב ילדים מתחת לגיל 6 חודשים הנקה בלעדית קשורה להפחתת הסיכון של HiB ב-90%. שהייה בגן ילדים מעלה את הסיכון פי 1.9-5.9. הסיכון עולה ככל שכמות הילדים בקבוצת הגן גדולה יותר.
Long term enhancement of the IgG2 antibody response to Haemophilus influenzae type b by breast-feeding.
2002,
Silfverdal,
Pediatr Infect Dis J
מבין הילדים שחלו ב-HiB, לאלה שינקו חלב אם במשך תקופה ממושכת יותר היו יותר נוגדנים.
Increase in pneumococcal bacteraemia in Sweden.
1997,
Giesecke,
Lancet
בין 1990 ל-1995 עלה פי 2.6 שיעור התחלואה בזיהום דם פנאומוקוקי בקרב בוגרים בשבדיה. תופעה דומה נצפתה בנורבגיה.
Vaccination and Allergic Sensitization in Early Childhood - The ALADDIN Birth Cohort.
2018,
Swartz,
EClinicalMedicine
ידוע כי בקרב אנשים המנהלים אורח חיים אנתרופוסופי, הסיכון למחלות אלרגיות משמעותית נמוך יותר. סגנון החיים האנתרופוסופי מאופיין, בין היתר, בהעדפת הלידה הביתית, תקופה הנקה ארוכה, תזונה אורגנית עם דגש על צמחוניות, שימוש מוגבל באנטיביוטיקה ומורידי חום והיקפי התחסונות נמוכים.
במחקר פרוספקטיבי שנמשך 5 שנים נמצא כי בקרב הלא מחוסנים השכיחות של אלרגיות נמוכה פי 2-3. הקורלציה הזו נשמרה גם אחרי שהחוקרים תיקנו את התוצאות לגורמי הסיכון לאלרגיות (מגדר הילד, רגישות ההורים, השכלת האם, עישון האם במהלך ההיריון, מספר אחים, חיים במשק בסביבת בעלי חיים והנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים). עם זאת, לאחר שהחוקרים ביצעו תיקון לאורח החיים האנתרופוסופי, התברר כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בין המחוסנים לבין הלא-מחוסנים בשכיחות האלרגיות. למרות שהגדרת אורח חיים אנתרופוסופי מול לא אנתרופוסופי התבססה על הערכה סובייקטיבית של ההורים, החוקרים הסיקו כי אין קשר בין חיסונים לאלרגיות, ומרכיב אחר כלשהו שאינו ידוע האופייני לאורח החיים האנתרופוסופי הוא זה שמשפיע על הסיכון המופחת לאלרגיות.