אוטיזם
Hepatitis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002.
2010,
Gallagher,
J Toxicol Environ Health A
לבנים שחוסנו נגד צהבת B בסמוך ללידה שכיחות של התפתחות אוטיזם היתה גבוהה פי 3 לעומת לא מחוסנים או אפילו מחוסנים חודש אחרי הלידה.
Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?
2011,
Tomljenovic,
J Inorg Biochem
ככל שבמדינה מזריקים יותר אלומיניום עם החיסונים, כך יש בה יותר אוטיסטים.
בארה"ב קיים מיתאם בין עליה במספר האוטיסטים לבין היקף השימוש באדג'ובנטי אלומיניום (r=0.92, p<0.0001).
מחברי המאמר משתמשים בקריטריון היל (Hill's criteria) ומסיקים שהקשר בין האלומיניום בחיסונים לבין שכיחות האוטיזם ככל הנראה סיבתי.
גם את המאמר הזה כדאי לקרוא במלואו.
Pilot comparative study on the health of vaccinated and unvaccinated 6- to 12- year old U.S. children.
2017,
Mawson,
JTS
מחקר שמשווה בין ילדים בחינוך ביתי ב-4 מדינות ארה"ב. השתתפו 405 ילדים מחוסנים ו-261 לא מחוסנים.
מחלות זיהומיות:
- המחוסנים חלו באבעבועות רוח בשכיחות נמוכה פי 4, בשעלת בשכיחות נמוכה פי 3 ובאדמת בשכיחות נמוכה פי 10.
- לעומת זאת המחוסנים חלו בדלקת אוזן תיכונה בשכיחות גבוהה פי 4, ובדלקות ריאות בשכיחות גבוהה פי 6 מהלא-מחוסנים.
מחלות כרוניות:
- המחוסנים סבלו פי 30 יותר מנזלת אלרגית, ופי 4 יותר מאלרגיות שונות.
- המחוסנים אובחנו באוטיזם בשכיחות גבוהה פי 4, בהפרעות קשב וריכוז בשכיחות גבוהה פי 4, סבלו פי 3 יותר מאקזמה, פי 5 מליקויי למידה, פי 4 מהפרעות נוירולוגיות שונות ופי 2.5 יותר ממחלות כרוניות למיניהן.
- המחוסנים נזקקו לטיפול תרופתי לאלרגיה פי 21 יותר מהלא-מחוסנים. הם השתמשו בתרופות להורדת חום פי 4.5 יותר, נזקקו לצינורות ניקוז לאוזניים פי 8 יותר, ביקרו אצל רופאים פי 3 בעקבות מחלה ואושפזו פי 1.8 יותר.
מסקנות מעניינות נוספות מהמחקר הזה:
- הסיכון להפרעות נוירולוגיות קשור לשימוש באנטיביוטיקה בתקופת ההיריון (פי 2.3), שימוש בתרופות בתקופת ההריון (פי 2.5), לפגות (פי 5), בדיקות אולטרה-סאונד (פי 1.7), וביצוע אולטרה-סאונד יותר מ-3 פעמים להריון – פי 3.2.
- שכיחות ההפרעות הנוירולוגיות במחוסנים במחקר הזה (14.4%) מתאימה לנתוני CDC (כ-15%). כמו כן יש התאמה בין שכיחות ליקויי למידה – 5.6% בין המחוסנים במחקר זה מול 5% על פי הסטטיסטיקה הרשמית. לעומת זאת, שכיחות האוטיזם בקרב המחוסנים במחקר זה כבר עולה ל-3.3%, כלומר 1 מכל 30 ילדים (נתוני CDC לשנת 2015 מדברים על 2.24%, כלומר 1 מתוך 45, ולשנת 2017 – 1 מתוך 36). ייתכן והנתון הזה (3.3%) הוא אומדן יתר כי יש סבירות לכך שהאוטיסטים שוהים בחינוך ביתי יותר מילדים נוירוטיפיקלים באופן יחסי.
חיסון של תינוק שנולד בלידה מוקדמת מקושר עם עליה בסיכון של הפרעות נוירולוגיות פי 14.
כאן מציגים היפותזה על כך ששינה על הגב מעלה את הסיכון לאוטיזם מאחר וב-5 מדינות שונות (דנמרק, אנגליה, אוסטרליה, ישראל וארה"ב) החלה עלייה חדה בשיעור האוטיזם מיד לאחר הקמפיין להשכבת הילדים על הגב. המחבר אומר שאיכות הנתונים לטובת ההיפותזה הזאת היא יחסית נמוכה, אך המתאם בין השינה על הבטן ומוות בעריסה מבוסס על נתונים מאיכות דומה. המחבר גם מציין כי מבחינה ביולוגית, שינה על הבטן טבעית ובריאה יותר מאחר וכמעט כל היונקים (למעט עטלפים ועצלנאים) ישנים על הבטן.
Neurotoxic effects of thimerosal at vaccine dosages on the encephalon and development in 7 days-old hamsters.
2007,
Laurente,
Ann Fac Med Lima
אוגרים קיבלו זריקות של תימרוסל במנות מקבילות למנות שמקבלים בני אדם. משקל המוח ומשקל הגוף אצלם היו נמוכים יותר מאשר בקבוצת ביקורת. נצפו אצלם צפיפות נמוכה יותר של נוירונים במוח, תמותת נוירונים, איבוד מעטה המיאלין ונזק לתאי פורקינג'ה, מה שאופייני לאוטיזם.
Reduced levels of mercury in first baby haircuts of autistic children.
2003,
Holmes,
Int J Toxicol
החוקרים בדקו את רמות הכספית בשיער מתספורת ראשונה של ילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי. הם מצאו כי ריכוז הכספית בשיערם של אוטיסטים נמוך משמעותית מריכוז הכספית של ילדים בקבוצת הביקורת. (0.47 לעומת 6.63ppm)
אימהותיהם של הילדים האוטיסטים נחשפו להשפעה משמעותית גבוה יותר של כספית (באמצעות זריקות אנטי-די וסתימות אמלגם), מאשר אימהות של ילדים בקבוצת ביקורת. בקרב ילדים אוטיסטים - ככל שהתסמינים של אוטיזם היו חמורים יותר, כך ריכוז הכספית בשיער היה נמוך יותר. ריכוז הכספית בשיערם של ילדים בקבוצת ביקורת תאם לכמות סתימות אמלגם של אימהותיהם, צריכת דגים בזמן ההריון וכמות החיסונים שקיבלו. בקבוצת האוטיסטים לא היה מתאם כזה.
46% מאימהות של ילדים אוטיסטיים קיבלו זריקות אנטי די (Rho(D בהשוואה ל-9% בקרב קבוצת הביקורת. לאימהות של אוטיסטים היו גם יותר סתימות אמלגם (8.35 לעומת 6.6). ל-37% מאימהות של אוטיסטים היו עשר סתימות ויותר לעומת 18% בקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי התוצאות מאששות את ההיפותזה שאצל האוטיסטים הכספית מצטברת ברקמות ומתפנה בצורה פחות יעילה. העדר כספית בשיער ככל הנראה מעיד על הריכוז הנמוך שלה בדם שמזין את שורשי השיער, ורמתה הנמוכה בדם קשורה לכך שכספית נשארת בתאים, שם היא גורמת לנזק ביולוגי מרבי.
A prospective study of thimerosal-containing Rho(D)-immune globulin administration as a risk factor for autistic disorders.
2007,
Geier,
J Matern Fetal Neonatal Med
בקבוצת ילדים אוטיסטים היו פי 2.35 אמהות עם מחלת Rh. במהלך ההירון כל אחת מהן קיבלה חיסון אנטי די אשר בזמנו הכיל כספית. חיסון האנטי די התחיל להינתן בסוף שנות ה-80. עוד: [1]
Associations of prenatal and early childhood mercury exposure with autistic behaviors at 5years of age: The Mothers and Children's Environmental Health (MOCEH) study.
2017,
Ryu,
Sci Total Environ
ריכוז גבוה יותר של כספית בשלבים מאוחרים של הריון וריכוז גבוה יותר של כספית בחבל הטבור מקושרים לאוטיזם בגיל חמש.
Blood levels of mercury are related to diagnosis of autism: a reanalysis of an important data set.
2007,
Desoto,
J Child Neurol
במחקר lp et al, 2004 לא נמצא קשר בין אוטיזם לבין ריכוז כספית בדם ובשיער. מחברי מחקר זה (Desoto, 2007) שמו לב לשגיאה בחישובים סטטיסטיים, מה שהוביל את (lp, 2004) לתקן את ערך ה-p מ-0.15 ל-0.056 אך לא לשינוי מסקנתם.
אבל לאחר שמחברי מחקר זה ביצעו ניתוח סטיסטי עצמאי של אותם הנתונים, הם מצאו מתאם סטטיסטי משמעותי בין ריכוז הכספית בדם ובין אוטיזם. הם מצאו גם שריכוז הכספית בשיער בהשוואה לריכוז הכספית בדם היה נמוך יותר אצל אוטיסטים מאשר אצל קבוצת הביקורת. עוד: [1]
The association between mercury levels and autism spectrum disorders: A systematic review and meta-analysis.
2017,
Jafari,
J Trace Elem Med Biol
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 44 מחקרים. ריכוז הכספית בדם ובמוח בקרב אוטיסטים גבוה משמעותית מאשר אצל ילדים בריאים, בזמן שריכוז הכספית בשיערם של אוטיסטים משמעותית נמוך יותר.
Mercury, lead, and zinc in baby teeth of children with autism versus controls.
2007,
Adams,
J Toxicol Environ Health A
ריכוז כספית בשיני חלב של ילדים על הספקטרום האוטיסטי היה גבוה פי 2.1 מאשר אצל קבוצת הביקורת, ואילו ריכוזי עופרת ואבץ היו זהים בשתי הקבוצות.
ילדים אוטיסטים קיבלו גם משמעותית יותר אנטיביוטיקה בשנה הראשונה לחייהם מילדים בקבוצת הביקורת (בעיקר בגלל דלקות אוזניים). ידוע כי אנטיביוטיקה מדכאת את הפינוי של כספית כמעט לחלוטין אצל חולדות בגלל שינויים במיקרופלורה של המעי. לכן שימוש יתר באנטיביוטיקה אצל ילדים אוטיסטים ככל הנראה הוריד את היכולת שלהם לפנות את הכספית מהגוף ואי לכך יכול להסביר חלקית את הריכוז הגבוה של כספית בשיניים. שימוש באנטיביוטיקה בינקות גם יכול להסביר חלקית את התדירות הגבוהה של תחלואה במחלות מעיים אצל ילדים אוטיסטים.
כאן מדווח כי ריכוז הכספית במוח הקטן של ילדים אוטיסטים היה גבוה ב-68% מאשר אצל קבוצת הביקורת (אבל אין מובהקות סטטיסטית).
The value of ecologic studies: mercury concentration in ambient air and the risk of autism.
2011,
Blanchard,
Rev Environ Health
ככל שריכוז הכספית באוויר גבוה יותר במדינה מסוימת, כך הסיכון לאוטיזם גדל.
Environmental mercury release, special education rates, and autism disorder: an ecological study of Texas.
2006,
Palmer,
Health Place
בטקסס, על כל 1000 פאונד כספית שהופרשו לאטמוספרה באיזור, כמות הילדים בחינוך מיוחד גדלה ב43% ואילו כמות האוטיסטים גדלה ב-61%. בערים כמות האוטיסטים הייתה גבוהה ב-437% מאשר באזורים הכפריים ואילו בפרברים ב-255% מאשר באזורים הכפריים.
במחקר אחר נמצא כי על כל 1000 פאונד של פליטת פסולת תעשייתית כמות האוטיסטים גדלה ב-2.6%. ואם הפסולת הזאת היא מתחנות כח אז כמות האוטיסטים גדלה ב-3.7% .
התרחקות בכל 10 מייל ממקורות תעשייתיים של כספית ותחנות כח נקשרה בירידה בשיעור האוטיסטים ב-2% ו-1.4% בהתאמה. עוד: [1] [2] [3]
A two-phase study evaluating the relationship between Thimerosal-containing vaccine administration and the risk for an autism spectrum disorder diagnosis in the United States.
2013,
Geier,
Transl Neurodegener
החוקרים ניתחו את מערכת VAERS ומצאו כי תינוקות שקיבלו את החיסון DTaP שהכיל תימרוסל היו בעלי סבירות פי 2 גבוהה יותר ללקות באוטיזם מאשר תינוקות שקיבלו חיסון שלא הכיל כספית.
בניתוח של (Vaccine Safety Datalink (VSD, מסד נתונים אחר, נמצא כי חיסון נגד הפטיטיס B שמכיל תימרוסל נקשר לסיכון מוגבר פי 3 לאוטיזם.
במחקר אחר נמצא שתינוקות זכרים שחוסנו נגד הפטיטיס B היו בסיכון פי 3 גבוה יותר ללקות באוטיזם בהשוואה ללא מחוסנים או לאלה שחוסנו לפחות חודש מהלידה.
The risk of neurodevelopmental disorders following Thimerosal-containing Hib vaccine in comparison to Thimerosal-free Hib vaccine administered from 1995 to 1999 in the United States.
2018,
Geier,
Int J Hyg Environ Health
חיסון נגד HiB שהכיל תימרוסל מקושר לסיכון גבוה פי 2.7 לאוטיזם, פי 6 לעיכוב התפתחותי, פי 2.4 להפרעות פסיכומוטוריות, ופי 2.7 להפרעות נוירולוגיות, בהשוואה למחוסנים בחיסון שלא הכיל תימרוסל.
Methodological issues and evidence of malfeasance in research purporting to show thimerosal in vaccines is safe.
2014,
Hooker,
Biomed Res Int
נכון להיום, ישנם 165 מחקרים שמעידים על הנזק שגורם תימרוסל. מתוכם 16 מעידים על נזק שנגרם ספציפית לתינוקות וילדים, שלקו במוות, אקרודיניה, הרעלה, אלרגיה, מומים התפתחותיים, תגובות אוטואימוניות והפרעות במערכת העצבים כולל טיקים ועיכובי דיבור ושפה, ADHD ואוטיזם. למרות כל זאת, ה-CDC עדיין מתעקש כי אין שום קשר בין תימרוסל בחיסונים ואוטיזם. זה תמוה כי במחקר אפידימיולגי שנערך על ידי ה-CDC נמצא סיכון מוגבר פי 7.6 לאוטיזם בקרב ילדים שקיבלו חיסונים שמכילים תימרוסל. אותו מחקר מצא שסיכון להפרעות שינה אנאורגניות היה גבוה פי 5, סיכון להפרעות דיבור גבוה פי 2.1 וסיכון להפרעות נוירולוגיות היה גבוה פי 1.8.
עמדת ה-CDC מבוססת על 6 מחקרים אפידימיולגיים אשר הוא עצמו מימן. כל אותם המחקרים מנותחים במאמר:
1) Madsen, 2003. החוקרים ניתחו נתונים ממוסדות פסיכיאטריים בדנמרק בין השנים 1971-2000, ומצאו כי לאחר הוצאת תימרוסל מחיסונים (בשנת 1992) שיעור האוטיזם גדל. אבל:
- הנתונים בין השנים 1971-1994 כללו רק חולים מאושפזים, ואילו מאז 1995 הם כללו גם מטופלים חיצוניים. כלומר הקריטריונים להיכלל במחקר התרחבו משמעותית שנתיים לאחר הוצאת תימרוסל מחיסונים, מה שהוביל לגידול מלאכותי בשיעור האוטיזם. שיעור המטופלים החיצוניים היה פי 4-6 גבוה יותר משיעור המטופלים המאושפזים. במחקר אחר שנערך על ידי אותם חוקרים, נאמר כי שיעור המטופלים החיצוניים היה פי 13.5 גבוה יותר. מרפאה גדולה בקופנהגן, שבה נרשמו 20% מהאוטיסטים הדנים, נכללה במחקר רק משנת 1993, מה שגם הגדיל באופן מלאכותי את מספר האוטיסטים לאחר הסרת התימרוסל. המחברים אינם מדווחים על כך, ואינם מתקנים את האנומליה הזו.
- הקריטריונים לאבחון אוטיזם שונו בשנת 1994 (במעבר בין ICD-8 ל-ICD-10) זה יכל להגדיל את כמות האוטיסטים פי 25.
- הנתונים של שנת 2001 שהראו ירידה בשיעור האוטיזם מאז שנת 1999 נכללו בגרסה ראשונה של המאמר שנשלחה ל-JAMA. JAMA לא קיבלו את המאמר והחוקרים שלחו אותו ל-Pediatrics. אחד מהמבקרים של Pediatrics הבחין שהמחברים לא מנתחים את הנתון שמעיד על ירידה בשיעור האוטיזם, מה שיכול להורות על כך שלהוצאת התימרוסל היה חלק בזה. כמענה לזה, החוקרים השמיטו מהמאמר את הנתונים משנת 2001 והמחקר פורסם. אם המחברים לא היו משמיטים את הנתונים הנ"ל, התוצאות היו עולות בקנה אחד עם תוצאות של מחקר יותר מאוחר שהעיד כי שיעור האוטיזם בדנמרק לאחר 1992 ירד משיא של 1.5% בשנים 1994-1995 ל-1% בלבד בשנים 2002-2004.
2) Stehr-Green, 2003. המחקר נערך כמענה למחקר מקליפורניה שמצא קורלציה בין תימרוסל לאוטיזם. החוקרים משווים נתונים משלוש מדינות (דנמרק, שבדיה וקליפורניה). הנתונים של דנמרק היו זהים למחקר הקודם. הנתונים של שבדיה התבססו על ביקורים בבית חולים בלבד (כלומר על חלק קטן מכלל מקרי האוטיזם). חלק מנתונים מקליפורניה הושמטו מהגרסה הסופית שפורסמה.
3) Hviid, 2003. המחברים כותבים כי הגיל הממוצע בו מאבחנים אוטיזם הוא 4.7 שנים, אבל, למרות זאת, הם כללו בניתוח ילדים בגיל שנה. בנוסף, במקום לספור את כמות הילדים הם ספרו את מספר שנות חיים. כתוצאה מכך, כל קבוצת גיל נספרה בצורה שווה למרות שבגילאים מוקדמים יותר הסבירות לאוטיזם הייתה נמובה משמעותית.
4) Andrews, 2004. מחקר רסטוספקטיבי שבוצע בבריטניה. כאן ישנן אותן בעיות כמו במחקר הקודם. החוקרים לא פירסמו את הנתונים הגולמיים שאותן אפשר היה לנתח נכונה.
5) Verstraeten, 2003. במאמר נטען כי אין קשר בין תימרוסל לאוטיזם, אך בפאזה הראשונה של המחקר הזה שהוצג פנימית, התברר כי בקרב תינוקות שקיבלו יותר מ-25 מק"ג של כספית כחלק מחיסונים ואימונוגלובינים בגיל חודש, סיכון ללקות באוטיזם היה גבוה פי 7.6 בהשוואה לאלה שלא קיבלו כספית. בפאזה השניה של המחקר התברר כי תינוקות שקיבלו יותר מ-62.5 מק"ג של כספית עם חיסונים עד גיל שלושה חודשים היו בסיכון פי 2.5 ללקות באוטיזם בהשוואה לאלה שקיבלו פחות מ-37.5 מק"ג. בפאזה השלישית של המחקר, לאחר ששיחקו עם הנתונים הסטטיסטיים, הסיכון ללקות באוטיזם ירד ל-1.69. לאור הנ"ל על החוקר, ככל הנראה, הופעל לחץ מאחר שבתכתובת פנימית של ה-CDC הוא כתב: "אני לא רוצה להיות חלק מהלובי נגד חיסונים ולטעון כי תימרוסל מזיק, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לפחות להשתמש בטענות מבוססות מדעית ולא לאפשר שטיב העבודה שלנו יוכתב על ידי רצון להפריך תאוריה בלתי רצויה". הפאזות הרביעית והחמישית התבססו על רק חלק מהנתונים וכללו רק ילדים בני 0-3, למרות שהגיל הממוצע של איבחון באוטיזם באותו זמן עמד על גיל 4.4 שנים. למרות כל זאת, המחקר מצא סיכון מוגבר לטיקים ועיכוב דיבור.
6) Price, 2010. מחקר מסוג מקרה-ביקורת בארה"ב בו קבוצת הביקורת קיבלה את אותם החיסונים. זה נקרא overmatching, ומחקר כזה לא מאפשר שום הסקת מסקנות. יתר על כן, בדיווח ראשוני של המחקר הזה נמצא כי חשיפה טרום לידה לתימרוסל מקושרת לסיכון מוגבר פי 8 לאוטיזם. אך הנתונים האלה, משום מה, הושמטו מהמחקר.
חמישה מתוך ששת המחקרים הנ"ל היו מבוקרים ישירות על ידי ה-CDC, מה שיכול להעיד על ניגוד עניינים מאחר וקידום חיסונים זוהי המטרה העיקרית של ה-CDC.
The relationship between mercury and autism: A comprehensive review and discussion.
2016,
Kern,
J Trace Elem Med Biol
החוקרים ניתחו את כל המאמרים שבוחנים את הקשר האפשרי בין כספית לאוטיזם שפורסמו בין השנים 1999-2016. הם מצאו 91 מחקרים, ב-74% מתוכם נמצא קשר בין כספית ואוטיזם.
Hypothesis: conjugate vaccines may predispose children to autism spectrum disorders.
2011,
Richmand,
Med Hypotheses
חיסונים מצומדים משנים מהיסוד את התגובה החיסונית לאנטיגנים פחמימתיים. חיסונים פוליסכרידיים לא מצומדים לא מסוגלים ליצור תגובה חיסונית יעילה עד גיל 5. הסיבות לכך מוסברות בפרוטרוט במאמר, כמו גם מנגנון הפעולה של החיסונים המצומדים.
החיסונים המצומדים יעילים יותר בגיל הרך, אך הנוגדנים שמופקים בעקבות החיסונים המצומדים גורמים לתגובות אוטואימוניות (כמו זאבת, מחלות לב, הפרעות נוירולוגיות בילדים על רקע אוטואימוני, PANDAS ועוד) בסבירות גבוהה יותר. השימוש בחיסונים המצומדים בחודשים הראשונים לחיי תינוק יכול לגרום לתופעות אלה בסיכון גבוה יותר.
לאוטיסטים יש רמות נוגדנים גבוהות למבנים עצביים וכן רמות גבוהות של ציטוקינים פרו-דלקתיים במוח, מה שמעיד על כך שלתהליכים אוטואימוניים ונוירו-דלקתיים יכול להיות תפקיד חשוב במקרי אוטיזם מסוימים.
כיוון שמיאלינציה (היווצרות מעטה הבידוד של סיבי עצב) היא אינטנסיבית ביותר במהלך 9 החודשים הראשונים של החיים, והיא נמשכת גם בגיל הרך, התפתחות נוירונים אצל תינוקות וילדים צעירים עלולה להיות פגיעה במיוחד לנוגדנים עצמיים, כולל אלו המגיבים עם גליקו-פרוטאינים במעטפת המיאלין .
החיסון המצומד הראשון (נגד HiB) הוכנס לשימוש בארה"ב ב-1988, ולאחר מכן אושר במדינות מפותחות אחרות, כולל דנמרק (1993) וישראל (אושר ב-1992 ונכנס ללוח החיסונים ב-1994).
בארה"ב השכיחות של האוטיזם החלה לעלות בחדות החל מילידי אמצע 1987. בדנמרק ובישראל הקפיצה בשכיחות האוטיזם התרחשה כ-5 שנים מאוחר יותר.
ב-1990 השימוש בחיסון אושר עבור תינוקות בני חודשיים, מה שיכול להסביר את המשך העליה בשכיחות האוטיזם. הסבר אפשרי נוסף לעליית השכיחות באמצע שנות ה-90 הוא השינוי בסוג חלבון הנשא של החיסון, שהפך אותו ליותר אימונוגני. אם החיסון נגד HiB מהווה טריגר לאוטיזם אזי הגדלת האימונוגניות שלו ושינוי אתר קישור יכולים לגרום לעליה בשכיחותו.
האישור של חיסון נגד פנאומוקוק בשנת 2000 יכול להסביר חלקית את המשך עליית שיער האוטיזם. ילדים שנולדו ב-1995 היו הראשונים שקיבלו את החיסון הזה. זה תואם את נתוני CDC לפיהם שיעור האוטיזם בשנים 1992-1994 לא השתנה, וב-1998 הוא עלה ב-57% לעומת ה-1994.
בדנמרק חיסון נגד HiB אושר כאמור ב-1993 ומיד לאחר מכן החל מבצע התחסנות רחב היקף של ילידי 1988 והלאה, מה שעולה בקנה אחד עם עליית שכיחות האוטיזם בילידי השנים האלה.
בישראל כמות הילדים הזכאים לקיצבת נכות בגלל אוטיזם לא השתנתה בין 1972 ל-1995. אך החל מ-1996 ועד 1998 הכמות שלהם עלתה פי 5, והעלייה הזאת יכולה להיות מוסברת ע"י ההיפותיזה הזאת. ב-2004, 11% מבין הילדים המקבלים קיצבת נכות נולדו ב-1985-89 (לפני אישור החיסון), 21.1% נולדו ב-1990-94 (תחילת התחסנות), ו-37% נולדו ב-1995-99 (מיד אחרי שהחיסון נכנס ללוח החיסונים).
יתכן והנוגדנים לפוליסכרידים לא רק משבשים את התפתחות מערכת העצבים בתינוקות אלא שהתופעה הזאת גם מחמירה ע"י תגובה חיסונית מתמשכת אל החיסונים המצומדים, מה שמפר את האיזון שהושג בתהליך האבולוציוני.