סטפילוקוק זהוב
Increase in bacteraemic pneumococcal infections in children.
1995,
Baer,
Lancet
בין 1992 ל-1994 שיעור התחלואה בפנאומוקוק עלה בפינלנד פי 2 בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים ופי 3 בקרב ילדים מתחת לגיל 16. המחברים מקשרים נתון זה להעלמות Hib.
Rising rate of pneumococcal bacteremia at the Children's Hospital of Philadelphia.
1994,
Foster,
Pediatr Infect Dis J
תוך 5 שנים לאחר תחילת התחסנות נגד Hib, עלה שיעור התחלואה בזיהום דם פנאומוקוקי בפילדלפיה פי 2 (מ-38 ל-73 מקרים בשנה). שיעור התחלואה בזיהום דם מהמופילוס אינפלואנזה ירד מ-34 ל-9 מקרים בשנה, ושיעור התחלואה בזיהום דם מנינגוקוקי לא השתנה ונשאר על 3 מקרים בשנה.
התחלואה בדלקת קרום מוח פנאומוקוקית עלתה ב-50% (מ-5.2 ל-7.6 מקרים בשנה). התחלואה בדלקת קרום מוח המופילית ירדה מ-18 ל-5.6 מקרים בשנה, ואילו התחלואה בדלקת קרום המוח מנינגוקוקית לא השתנתה (3 מקרים בשנה).
Inhibitory and Bactericidal Effects of Hydrogen Peroxide Production by Streptococcus pneumoniae on Other Inhabitants of the Upper Respiratory Tract.
2000,
Pericone,
Infect Immun
הפנאומוקוק משמיד את המופילוס אנפלואנזה in vitro. זאת מכיוון שפנאומוקוק מפיק מי חמצן. כמו כן הפנאומוקוק מדכא את חיידק המנינגוקוק שגם הוא נקטל בהשפעת מי חמצן, אם כי נדרש לשם כך ריכוז גבוה יותר. ישנה קורלציה בין הפקת מי חמצן ע"י פנאומוקוק לבין תכולת חמצן בסביבה.
חיידקים נוספים שמפיקים מי חמצן הם לקטובצילוס וסטרפטוקוק אורלי.
חיידקים נוספים אשר נקטלים בהשפעת מי חמצן הם סטפילוקוק זהוב, גונוקוק (חיידק הגורם לזיבה) ודיפתיריה.
Seven-Valent Pneumococcal Conjugate Vaccine and Nasopharyngeal Microbiota in Healthy Children.
2014,
Biesbroek,
Emerg Infect Dis
בדרכי נשימה עליונות של המחוסנים נגד פנאומוקוק חיים פחות חיידקי פנאומוקוק מסרוטיפים שלא כלולים בחיסון, אך יותר חיידקים של המופילוס אינפלואנזה ושל סטפילוקוק זהוב, וכן הרבה יותר חיידקים אנארוביים (Veilonella, Prevotella, Bacteroidetes, Leptotrichia, Actinomyces, Rothia, Neisseria, Fusobacterium, Megasphaera) וסטרפטוקוקים. ידוע שכמה סוגי חיידקים מתוך הרשימה הזו מעלים את הסיכון לדלקת האוזן התיכונה.
גם חוסר איזון בקטריאלי זמני מעלה את הסיכון לדלקת האוזן התיכונה.
למטופלים באנטיביוטיקה היה פי 4 פחות corynebacterium ו- dolosigranulum, ופי 6.3 יותר סטפילוקוק זהוב.
Microbial interactions during upper respiratory tract infections.
2008,
Pettigrew,
Emerg Infect Dis
ישנה קורלציה הפוכה בין נשאות של פנאומוקוק לנשאות של המופילוס אינפלואנזה ושל סטפילוקוק זהוב.
ישנה קורלציה הפוכה בין נשאות של המופילוס אינפלואנזה לנשאות של פנאומוקוק ושל סטפילוקוק זהוב.
המחברים מסיקים כי הכחדת הפנאומוקוק והמופילוס אינפלואנזה ע"י חיסונים מסוגלת להעלות את הסיכון לדלקת האוזן התיכונה הנגרמת ע"י סטפילוקוק זהוב, וגם שקשה מאוד לחזות את תוצאות שיטת ההתערבות הנ"ל בבריאות הציבור, וחייבים לנהוג במשנה זהירות בפיתוח שיטות התערבות בהתיישבויות חיידקיות בדרכי נשימה עליונות.
Carriage of Haemophilus influenzae is associated with pneumococcal vaccination in Italian children.
2015,
Camilli,
Vaccine
באיטליה לא היה הבדל בנשאות הפנאומוקוק בין המחוסנים ללא-מחוסנים. המופילוס אינפלואנזה נמצא הרבה יותר בקרב המחוסנים.
Effect of 10-valent pneumococcal conjugate vaccine on nasopharyngeal carriage of Streptococcus pneumoniae and Haemophilus influenzae among children in São Paulo, Brazil.
2016,
Brandileone,
Vaccine
לאחר תחילת ההתחסנות הנשאות של הסרוטיפים החיסוניים ירדה באופן משמעותי ואילו הנשאות של שאר הסרוטיפים עלתה. המופילוס אינפלואנזה נמצא פי 2-5 יותר בקרב המחוסנים (סאן-פאולו, ברזיל).
Changes in frequency and pathogens causing acute otitis media in 1995-2003.
2004,
Casey,
Pediatr Infect Dis J
התחלואה בדלקת אקוטית של האוזן התיכונה לא השתנתה בין 1995 ל-2003, אך החלק היחסי של דלקת ממושכת ירד מ-16% ל-12%, כשהמופולוס אינפלואנזה החליף את פנאומוקוק כגורם העיקרי לתחלואה (רוצ'סטר, ניו יורק).
Predominance of nontypeable Haemophilus influenzae in children with otitis media following introduction of a 3+0 pneumococcal conjugate vaccine schedule.
2011,
Wiertsema,
Vaccine
פנאומוקוק והמופילוס אינפלואנזה הם "האחראים" ל-80% ממקרי דלקת אקוטית של אוזן תיכונה. החיידק М.catarrhalis גורם ל-3--20% מהמקרים.
אחרי תחילת ההתחסנות רוב מקרי דלקת אוזניים החלו להיגרם ע"י סרוטיפים נטולי קפסולה של המופילוס אינפלואנזה.
Effect of pneumococcal conjugate vaccine on nasopharyngeal bacterial colonization during acute otitis media.
2006,
Revai,
Pediatrics
המחקר הקודם מצוטט באופן תדיר, ואפילו אין צורך להזכיר את היעדר המובהקות הסטטיסטית. אין גם צורך להזכיר מחקרים אחרים, בהם התחלואה בדלקת האוזן התיכונה היתה גבוהה יותר בקרב המחוסנים.
פרט לכך מדווח כאן שהנשאות של הפנאומוקוק בזמן דלקת אוזניים כמעט ולא השתנתה בשל שחלוף הזנים.
בקרב המחוסנים החיידק М.catarrhalis נמצא באוזן התיכונה לעיתים קרובות יותר מאשר בקרב הלא-מחוסנים או מחוסנים באופן חלקי.
מתוך שלושת סוגי החיידקים (פנאומוקוק, המופילוס אינפלואנזה ו-М.catarrhalis), בקרב הלא-מחוסנים נמצאו בממוצע 1.37 סוגי חיידקים, בקרב מחוסנים חלקית – 1.48, ובקרב המחוסנים – 1.67.