ויטמין K

If you are not doing something controversial, you are not doing something important.
Michael Skinner
09-04-2018 14:52
Translated from Russian by: פבל לפידוס
  1. אחד ההליכים שכמעט כל תינוק עובר מיד לאחר הלידה ברוב המדינות המפותחות הוא הזרקת ויטמין K. ויטמין K ממלא תפקיד חשוב בתהליך של קרישת דם. הדעה הרווחת כיום ברפואה היא כי המחסור בו יכול לגרום לליקוי דימום הקרוי VKDB - Vitamin K deficiency bleeding.

  2. Vitamin K in neonates: facts and myths. 2011, Lippi, Blood Transfus

    ויטמין K נתגלה בתחילת שנות השלושים, כאשר ביוכימאי דני גילה כי תרנגולות שקיבלו מזון דל בשומנים ובכולסטרול פיתחו דימומים תת-עוריים ותת-שריריים. הויטמין סומן ע"י האות K, מהמילה קרישיות (בשפה הדנית – koagulation).
    ישנן מספר צורות של הויטמין. ויטמין K1 נמצא בירקות ירוקים כמו תרד, לפת, סוגים שונים של כרוב, בפירות מסוימים (אבוקדו, בננות, קיווי) ובשמנים צמחיים מסוימים. ויטמין K2 מיוצר ע"י סוגים רבים של חיידקי מעיים, אבל ככל הנראה זהו לא מקור משמעותי שלו.
    על פי המכון הלאומי לרפואה (IOM האמריקאי) המינון המומלץ של הויטמין הוא 120 מק"ג לגברים ו-90 מק"ג לנשים. המינון המומלץ באירופה נמוך מזה משמעותית.
    המינון המומלץ לתינוקות הוא 2 מק"ג ליום. חלב אם מכיל 1-4 מק"ג ויטמין K לליטר.
    מבדילים בין שלושה סוגים של ליקוי דימום VKDB:
    1) מוקדם – ביממה שאחרי הלידה. קורה כמעט באופן בלעדי בתינוקות לאימהות שנטלו תרופות המדכאות ספיגה של ויטמין K (תרופות לטיפול בפירכוסים, שחפת, סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה וכו'). כ-6-12% מהתינוקות לאימהות שנטלו את התרופות האלה סובלים מהסוג הזה ומהלך המחלה בדרך כלל חמור.
    2) קלאסי – יממה עד 7 ימים אחרי הלידה. סוג זה מקושר לחוסרים בתזונה. לפי הנתונים הישנים סובלים ממנו 0.25-1.5% מהילודים ועל פי נתונים מעודכנים – 0-0.44%. בדרך כלל עובר ללא סיבוכים ומתבטא בדימום מהתבור וכן אחרי ברית מילה או זריקות.
    3) מאוחר – שבועיים עד 12 שבועות אחרי הלידה. מזוהה עם הנקה בלעדית (כי לתמ"ל מתספים ויטמין K) וגם לתת-ספיגה של הויטמין עקב מחלות כבד. התחלואה בקרב התינוקות הניזונים מחלב אם בלבד ושלא קיבלו תיסוף של הויטמין K היא 1 ל-15 עד 20 אלף. מהלך המחלה קשה (20% תמותה ופגיעות נוירולוגיות תדירות)

    הפרדוקס הבולט בקרישת דם של תינוקות הוא שמבחני קרישה לא מצביעים על דימום. כיום ברור לנו שהפיזיולוגיה של קרישת דם בתינוקות שונה מהותית מזו בילדים ומבוגרים. מחקרים בבני אדם ובבעלי חיים מראים שטווחי מקדמי קרישיות בתינוקות שונים מהמבוגרים כמותית אך לא איכותית. [1] [2]
    מערכת קרישת דם מתפתחת באופן מלא בגיל 3-6 חודשים. לכן חשוב להכיר בכך שההבדלים בין מבוגרים לתינוקות הם כנראה פיזיולוגיים, ולא תמיד מצביעים על פתולוגיה.
    ויטמין K במתן פומי וגם בזריקה מגן מפני הסוג הקלאסי של VKDB. עם זאת מנה אחת במתן פומי לא תמיד מגנה מפני הסוג המאוחר.

  3. Vitamin K deficiency bleeding 2009, Shearer, Blood Rev

    מחסור בנתונים מדוייקים על השכיחות של הסוג הקלאסי של VKDB קיים אפילו במדינות המפותחות. במחקר בריטי מהשנים 1988-1990 השכיחות עמדה על כ-1:20,000 (בדומה לסוג המאוחר). בשנות השלושים באוסלו השכיחות הייתה 0.8%. במחקרים שנעשו בסינסינטי בשנות השישים התחלואה הייתה 1.7% בקרב תינוקות על הנקה בלעדית, אבל הנתונים האלה לא יכולים להיות מייצגים כי הם נאספו בעיקר על סמך שכבת אוכלוסיה עניה אפרו-אמריקאיות.
    העוני מתאפיין בנטיה ל-VKDB קלאסי, ובמדינות עניות התחלואה גבוהה בהרבה מאשר במדינות מפותחות.
    ל-VKDB המאוחר יש לעיתים קרובות סימני אזהרה בדמות דימומים מקדימים, שיש להתייחס אליהם ולחקור אותם.

  4. יעילות

  5. Vitamin K prophylaxis for prevention of vitamin K deficiency bleeding: a systematic review. 2016, Sankar, J Perinatol

    סקירה שיטתית של מחקרי יעילות הזריקה.
    תחלואת VKDB בתינוקות שלא קיבלו ויטמין K היא 80 ל-100,000 במדינות מתפתחות ו-8.8 ל-100,000 במדינות מפותחות.
    הטיפול המונע אינו חף מבעיות. המינון של הזריקה (1 מ"ג) גבוה פי 1000 מאשר המינון היומי המומלץ לאדם בוגר. מחקרים הראו שמינונים כה גבוהים גורמים לעליה בתדירות ובעוצמה של מוטציות בלימפוציטים. פרט לכך הזרקה תוך שרירית מסוגלת לגרום לפגיעה מקומית בכלי דם ועצבים, זיהומים ודימומים תוך-שריריים. אין זה פלא שמספר מדינות מתנגדות לטיפול מונע אוניברסלי ונותנים את הויטמין רק לילודים בקבוצות סיכון.
    הסוג הקלאסי של VKDB: מחקר אחד הראה ירידת שכיחות לדימומים בעקבות ההזרקה ב-27% ולדימומים חמורים – ב-81%. מחקר אחר הראה ירידת שכיחות לדימומים בעקבות ברית מילה ב-82%.
    לגבי הסוג במאוחר, לא נמצאו מחקרים אקראיים על השפעת הטיפול המונע על שכיחותו. על פי מחקרים תצפיתיים הסיכון ל-VKDB מאוחר יורד ב-98% לתינוקות שקיבלו את הויטמין K בהזרקה.
    בסקירה שיטתית של קוקריין לא נמצא הבדל בקרישיות דם בעיקבות תיסוף הויטמין בהזרקה או במתן פומי.
    מתן פומי הינו זול יותר ואין לו סיכון מוטגני. בעבר השתמשו בויטמין סינטטי K3 (מנדיון) שקשור לסיכון מוגבר של המוליזה וקרניקטרוס.
    במדינות מסוימות ויטמין K3 נמצא בשימוש עד היום.

  6. במדינות המפותחות מאז תחילת שנות השישים משתמשים בויטמין K1 (פיטומנדיון / פילוקינון). בהמשך המונח "ויטמין K" יתייחס ל-K1.

    כיום קיימים בשוק גרסאות של היצרנים הבאים:
    AquaMEPHYTON - Merck
    Hospira
    Amphastar
    Konakion MM - Roche

  7. מתן פומי

  8. A new mixed micellar preparation for oral vitamin K prophylaxis: randomised controlled comparison with an intramuscular formulation in breast fed infants. 1998, Greer, Arch Dis Child

    לתינוקות שקיבלו ויטמין K (של Konakion MM) במתן פומי בשלוש מנות, רמתו במשך 8 השבועות העוקבים הייתה גבוהה יותר מאשר לתינוקות שקיבלו אותו בהזרקה תוך-שרירית.

  9. בוצעו לא מעט מחקרים נוספים שהשוו את היעילות של מתן פומי והזרקה. רוב המחקרים האלו מסיקים כי מתן פומי לא פחות יעיל מאשר מתן בהזרקה: [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15].
    אבל היו גם מחקרים שלפיהם המתן הפומי פחות יעיל למניעת הסוג המאוחר של VKDB:
    [1]

  10. Prevention of vitamin K deficiency bleeding: efficacy of different multiple oral dose schedules of vitamin K. 1997, Cornelissen, Eur J Pediatr

    במחקר הזה נעשתה השוואה בין פרוטוקולים שונים של מתן ויטמין K ב-4 מדינות. המחברים מסיקים ששלוש מנות במתן פומי פחות יעילות מזריקה. עם זאת, הפרוטוקולים התבססו על ההרכב הקודם של Konakion, שהכיל פנול ופרופילן-גליקול. בהולנד השתמשו במינון יומי של 25 מק"ג, והתברר שהפרוטוקול הזה לא פחות יעיל מזריקה. במחקרים מאוחרים יותר התברר שבהולנד בכל זאת נרשמו כמה מקרי VKDB בקרב תינוקות עם מחלות רקע בכבד.
    בדנמרק נתנו 1 מ"ג של ויטמין K באופן פומי פעם בשבוע למשך 3 חודשים, והתחלואה בסוג המאוחר של VKDB ירדה לאפס.
    29% מויטמין K נספג במתן פומי.
    לתינוקות שנולדו בקיץ מדדי קרישיות דם היו גבוהים משמעותית ביחס לתינוקות שנולדו באביב.

  11. השפעת רמת ויטמין K של האם

  12. Vitamin K prophylaxis to prevent neonatal vitamin K deficient intracranial haemorrhage in Shizuoka prefecture. 1996, Nishiguchi, Br J Obstet Gynaecol

    שכיחות של דימום תוך-גולגולתי ביפן הייתה 1 ל-4,000 ילודים לפני תחילת השימוש בויטמין K. בבריטניה וגרמניה שבהם ויטמין K נמצא בשימוש השכיחות לדימום הייתה 1 ל-30,000. מדדי קרישיות דם של תינוקות היה משמעותית גבוה יותר כשהאימהות קיבלו ויטמין K2 (בכמות 15 מ"ג ליום מהיום ה-14 אחרי הלידה למשך שבועיים).

  13. Are breast-fed infants vitamin K deficient? 2001, Greer, Adv Exp Med Biol

    חלב אם מכיל מעט מאוד ויטמין K (כ-1 מ"ג לליטר). אבל אם האם צורכת יותר מ 1 מק"ג לק"ג משקלה בתקופת ההריון וההנקה, רמת הויטמין גדלה משמעותית גם בחלב (עד 80 מק"ג לליטר) וגם בדם התינוק. עוד: [1].

  14. Vitamin K in preterm breastmilk with maternal supplementation. 1998, Bolisetty, Acta Paediatr

    שש אימהות מניקות קיבלו 2.5 מ"ג ויטמין K ביום במשך שבועיים. כבר אחרי המנה הראשונה ריכוז הויטמין בחלב גדל מ-3 מק"ג לליטר ל-23 מק"ג לליטר בממוצע, ואחרי היום השישי הוא התייצב על 64 מק"ג לליטר בממוצע.

  15. Vitamin K1 content of maternal milk: influence of the stage of lactation, lipid composition, and vitamin K1 supplements given to the mother. 1987, von Kries, Pediatr Res

    הריכוז של ויטמין K גבוה יותר בחלב אם אחורי מאשר בחלב הקדמי. זה לא מפתיע כי ידוע שחלב אחורי שומני יותר.
    תוספת ויטמין K לתזונה של האימהות (0.5-3 מ"ג ליום) הגדילה משמעותית את ריכוז הויטמין בחלב.

  16. צהבת ילודים

  17. Effect of Vitamin-K Dosage on Plasma-Bilirubin Levels in Premature Infants. 1956, Bound, Lancet

    בשנות ה-50 הילודים קיבלו מינונים גבוהים של ויטמין K2 (עד 90 מ"ג). במחקר הזה התברר כי ל-38% מהפגים שקיבלו 30 מ"ג במשך שלושה ימים, ביום החמישי ללידתם נרשמה רמה גבוהה של בילירובין (יותר מ-18 מ"ג למאה מ"ל). לעומת זאת רמת בילירובין גבוהה נרשמה רק ל-4% מהפגים שקיבלו מיליגרם אחד בלבד. (בילירובין גבוה זוהי צהבת ילודים).
    עוד בנושא: [1] [2] [3] [4]

  18. Overnutrition in Prenatal and Neonatal Life: A Problem? 1965, Cochrane, Can Med Assoc J

    מחקרים אחרונים (לקראת 1965) אוששו כי עודף ויטמין K סינטטי הניתן לילודים (כולל פגים) הינו רעיל. כמו כן התברר כי תיסוף מינונים גבוהים של ויטמין K עבור האם בתקופה שלפני הלידה גורם לעליה ברמת הבילירובין בילוד. מינונים גבוהים של החומר הזה, שנחשב לפני כן לבלתי מזיק, מסוכנים ולכן המינונים כיום נמוכים משמעותית. בניגוד לויטמין K סינטטי, ויטמין ממקורות טבעיים לא מתאפיין ברעילות.

  19. מרק ויצרנים אחרים מודיעים שצהבת הילודים יתכן וקשורה למינון התכשיר. [1] [2] [3]

  20. מינון

  21. Vitamin K status of premature infants: implications for current recommendations. 2001, Kumar, Pediatrics

    שבועיים אחרי הזריקה, לפגים נמדדות רמות גבוהות מאוד של ויטמין K. המחברים מציעים להוריד את המינון של הויטמין עבור הפגים.

  22. Vitamin K prophylaxis for premature infants: 1 mg versus 0.5 mg. 2003, Costakos, Am J Perinatol

    רמות ויטמין K שנמדדו בפגים ביום השני לזריקה (במינון 0.5-1 מ"ג) היו גבוהות פי 1900-2600 לעומת רמה רגילה במבוגרים, וביום העשירי – גבוהות פי 550-600. רמות הויטמין בקבוצה שקיבלה 0.5 מ"ג היו זהות לקבוצה שקיבלה 1 מ"ג.

  23. Plasma concentrations after oral or intramuscular vitamin K1 in neonates. 1985, McNinch, Arch Dis Child

    הריכוז של ויטמין K אצל תינוקות 12 שעות אחרי הזריקה היה גבוה פי 9000, ולאחר 24 שעות פי 2200 מאשר הרמה הרגילה של מבוגר.
    הריכוז של ויטמין K ארבע שעות אחרי מתן פומי היה גבוה פי 300, וכעבור 24 שעות – גבוה פי 100 מהרמה של מבוגר.
    הרמה של ויטמין K בחלב פרה גבוה משמעותית מאשר בחלב אם. כאשר לפני 40 שנה התחילו לתת לתינוקות 90 מ"ל חלב פרה, זה הוריד את התחלואה ב-VKDB מ-0.8% כמעט עד אפס.
    כאן מדווח כי מצב קרישיות דם היה תלוי בכמות חלב אם שהתינוקות קיבלו בימים ראשונים לאחר הלידה. למי שקיבל מעל 100 מ"ל חלב אם, בימים השלישי והרביעי המדד היה גבוה משמעותית ממי שקיבלו פחות מ-100 מ"ל ליום בארבע הימים הראשונים. עוד: [1]
    כאן מדווח כי לילודים שינקו מיד אחרי הלידה מדדי קרישיות הדם היו גבוהים משמעותית מאשר לילודים שהחלו לינוק 24 שעות אחרי הלידה.

  24. סרטן

  25. Childhood cancer, intramuscular vitamin K, and pethidine given during labour. 1992, Golding, BMJ

    בקרב ילדים שקיבלו ויטמין K בזריקה הסיכון לסרטן היה גבוה פי 2. תוצאה דומה נתקבלה במחקר אחר של אותו צוות המדענים. כלומר מניעה של 30-60 מקרים של VKDB ע"י הזרקת ויטמין K תוביל ל-980 מקרי סרטן נוספים.
    העובדה שהאבולוציה איפשרה מחסור בויטמין K אצל תינוקות בריאים יונקים, שמביא לסיכון מסוים לדימומים, תמיד נתפסה כבעייתית. ההסבר ההגיוני ביותר למחסור הזה הוא שכנראה קיים בו יתרון אבולוציוני כלשהו העולה על הסיכון הזה. יתכן ומחסור בויטמין K בשלב גדילה מהירה מאפשר להגן על הרקמות הפגיעות מפני שינויים מוטגניים.

  26. Case-control studies of relation between childhood cancer and neonatal vitamin K administration. 1998, Passmore, BMJ

    סיכוי של דימומים בקרב תינוקות שלא נכללים בקבוצת סיכון כלשהי הוא 1 ל-10,000. בקרב אלו שקיבלו את הזריקה הסיכוי יורד ל-1 למיליון.
    במחקר הזה נמצא כי מחלות אונקולוגיות (בעיקר לוקמיה) קשורות להזרקת הויטמין K
    (OR=1.44, CI: 1.00-2.08). ילדים שאובחנו בסרטן לפני שהגיעו לגיל 12 חודשים הוצאו מהמחקר.
    נערכו מספר מחקרים נוספים שלא גילו קורלציה בין זריקת הויטמין להגדלת סיכון של מחלות אונקולוגיות. כך, במחקר הזה לא נמצא קשר בין הזריקות למחלות אונקולוגיות, אך נמצא קשר עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה לפני גיל 6 (OR = 1.79).
    כיום הדעה הרווחת היא שאין קשר בין זריקת ויטמין K לבין סרטן. עם זאת לא נערכו מחקרים אקראיים ולא ניתן לשלול עליה לא גדולה בסיכון. מחברי המאמר סבורים כי מתן ויטמין K בזריקה צריך להיעשות רק לתינוקות השייכים לקבוצות סיכון.

  27. Vitamin K and childhood cancer: analysis of individual patient data from six case-control studies. 2002, Roman, Br J Cancer

    המחברים ניתחו 6 מחקרים על הקשר בין זריקת ויטמן K לבין סרטן והגיעו למסקנה שקיום הקשר תלוי בשיטת ניתוח הנתונים. בשיטת ניתוח אחת הקשר לא נמצא, ואילו בשיטה אחרת קיים קשר מסוים (OR=1.21, CI:1.02-1.44). כאשר מחקר אחד הוסר מהניתוח, נעלמה המשמעות הסטטיסטית (OR = 1.16, CI: 0.97-1.39).
    החוקרים מסיקים כי למרות שאי אפשר להוציא מכלל אפשרות השפעות קטנות, אין ראיות משכנעות לכך שהזרקה של ויטמין K קשורה בלוקמיה.

  28. Why we need a clinical trial for vitamin K. 1994, Slattery, BMJ

    גורמי הסיכון ל-VKDB הינם: פעולות כירורגיות, מחסור בחמצן בזמן הלידה, לידות ממושכות, רמת חלבון גבוהה בשתן של האם והנקה.
    ויטמין K ניתן לתינוקות בסמוך ללידתם, אבל איננו יודעים האם הוא גורם לסיכון משמעותי. למרות שתיסוף בויטמין K מתבצע כבר 30 שנה (ב-1994) המחקר הראשון על תופעות לוואי ארוכות טווח יצא לאור רק ב-1992. בשל העובדה שהויטמין ניתן לכל כך הרבה ילודים, אפילו סיכון קטן יכול להביא לכמות גבוהה של תופעות לוואי. לכן חשוב ללמוד את הנזקים הפוטנציאליים של הטיפול המניעתי הזה. רק מחקר אקראי גדול המבוסס על ילודים עם סיכון נמוך ל-VKDB יוכל לתת תשובה לשאלה זו.

  29. רכיבים נוספים

  30. ה-CDC מודיע כי בכל הילודים קיים מחסור בויטמין K, ושההזרקה שלו בטוחה לחלוטין.
    החומר המשמר שבתכשירי ויטמין K הוא בנזיל אלכוהול, אף הוא בטוח לחלוטין ונמצא בשימוש בתרופות רבות. אם כי בשנות ה-80 נתגלה כי הפגים יכולים להיפגע מרעילותו של בנזיל אלכוהול. למרות שרעילות בנזיל אלכוהול נמצאה רק בפגים, הרופאים משתדלים להפחית בכמויות אליהן נחשפים ילדים בעקבות נטילת תרופות. כמובן, טוען ה-CDC (אם כי בלי להזכיר את מקור הטענה), שכמות בנזיל אלכוהול בזריקה של הויטמין קטנה מאוד ולכן בטיחותית.

  31. מינון בנזיל אלכוהול שהורג מחצית מהעכברים שנטלו אותו הוא 0.48 גרם לק"ג משקל גוף (כוהל רגיל רעיל פי 4 פחות מבנזיל אלכוהול). הבקבוקון של Hospira מכיל 9 מ"ג של בנזיל אלכוהול על 2 מ"ג של הויטמין K. זה מהווה כ-0.7% (כ-3 מ"ג לק"ג משקל גוף) מהמינון החצי-קטלני לילוד.
    ויקיפדיה מודיעה כי:
    1) בנזיל אלכוהול רעיל מאוד לעיניים. חשיפת העין לנזיל אלכוהול גורמת במקרים רבים לנמק של הקרנית.
    2) בנזיל אלכוהול רעיל מאוד לילודים. הוא גורם למחלה הקרויה Gasping syndrome. זאת מחלה שכבר לא קיימת כיום והיא נגרמה מכך שעד שנות ה-80 השתמשו בבנזיל אלכוהול כדי לנקות את הילודים. חלקם נחנקו ומתו מהטיפול הזה. המינון המספיק להתפתחות המחלה הזאת הוא 99 מ"ג לק"ג.
    העובדה שבנזיל אלכוהול הינו רעיל לבעלי חיים הייתה ידועה לכל המאוחר בתחילת שנות ה-70. זה לא מנע את השימוש בו ללא מגבלות בילודים ופגים עד תחילת שנות ה-80, אז הוכיחו כי הוא מסוכן לא רק לכלבים וחתולים אלא גם לתינוקות. אבל אפילו העובדה הזאת לא עצרה את השימוש בבנזיל אלכוהול בזריקות של הויטמין K ביום הלידה.

  32. חברת Amphastar מייצרת ויטמין K ללא בנזיל אלכוהול. בתכשיר שלהם משתמשים כחומר משמר בפרופילן-גליקול. השימוש העיקרי של פרופילן-גליקול הוא כאנטי פריז במערכות קירור ונוזל בלימה ברכבים. פרופילן-גליקול יכול לפגוע בתפקודי כליות ומהווה רעלן עצבי.

  33. התכשיר של Amphastar מכיל גם פוליסורבט 80. כמות הפוליסורבט בו היא 10 מ"ג – פי 200 יותר מאשר בחיסון גרדסיל. גם התכשיר Kanavit מכיל פוליסורבט 80.
    התכשיר Konakion MM (הנמצא בשימוש בישראל) אינו מכיל בנזיל אלכוהול, פרופילן-גליקול או פוליסורבט 80.

  34. חברת Hospira מודיעה כי הזרקה תוך-ורידית של הויטמין יכולה לגרום למוות. תופעות לוואי חמורות נרשמו גם בעקבות הזרקה תוך-שרירית.

  35. בטיחות (אחר)

  36. Anaphylactic shock due to vitamin K in a newborn and review of literature. 2014, Koklu, J Matern Fetal Neonatal Med

    תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית לא בשלה. מכיוון שהמערכת החיסונית שלהם חלשה יותר מזו של המבוגרים, הלם אנפילקטי מתפתח בתינוקות בשכיחות נמוכה יותר. מנגנון התפתחות של הלם אנפילקטי בילודים טרם נלמד. כאן ניתן תאור מקרה ידוע ראשון של הלם אנפילקטי בשל הזרקת הויטמין K. עוד: [1]

  37. תסמונת ניקולאו היא דלקת עור גנגרנית שיכולה להיגרם ע"י תרופות, ולפעמים גם ע"י הזרקת ויטמין K.
    מחלת טקסיה – זוהי טרשת תת עורית וגם היא לפעמים נגרמת ע"י הזרקה של הויטמין, ונמשכת מספר שנים.

  38. לפעמים קורה שבמקום ויטמין K מזריקים לתינוק מתילארגומטרין. זהו אלקלואיד פסיכודלי שמשמש למניעת דימומים אחרי לידה. אפשר בקלות להתבלבל בינו לבין ויטמין K בשל הדמיון בין הבקבוקונים של התכשירים. התינוקות שקיבלו את התכשיר באופן פומי כולם שרדו, ואילו 7.5% מתוך התינוקות שקיבלו את התכשיר בהזרקה נפטרו. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]

  39. כאב

  40. עד לשנת 1999 הניחו שתינוקות לא מרגישים בכאב עד גיל 12 חודשים.

  41. Are There Long-Term Consequences of Pain in Newborn or Very Young Infants? 2004, Page, J Perinat Educ

    במשך שנים רבות רופאים בארה"ב לא התחשבו בכאב של תינוקות בתור סיכון או חסרון בקבלת החלטות על טיפולים רפואיים. התבוננות שטחית הראתה כי לשימוש בתכשירי הרדמה יש סיכונים מסויימים, ותינוקות ככל הנראה לא יזכרו ממילא את הכאבים. הרי אם מטופל לא חוזר לרופא בתלונות על כאב - אז מה זה משנה?
    אך המחקרים שנעשו בשנות ה-90 גילו שלכאב בגיל הרך יש תוצאות ארוכות טווח. למשל תינוקות שעברו ברית מילה ללא אלחוש סבלו יותר מכאבים בזמן החיסונים מאשר תינוקות ששמו עליהם משחת אלחוש לפני הברית, ואלה סבלו מהכאבים יותר מאשר תינוקות שלא נימולו.
    בילודים של חולדות שנלקחו לזמן מה מהאם נצפה דיכוי של המערכת החיסונית, והם סבלו יותר מגרורות. לחולדות שהזריקו להם רעלנים בינקות נרשמו תגובות חריפות יותר למצבי מתח, התפתחות גרורות בסבירות גבוהה יותר והחלמה איטית יותר מפציעות, דבר שמצביע על חוסר יכולת ליצור תגובה דלקתית.
    חולדות שנחשפו לכאב כתוצאה מדקירות בגפיים בגיל צעיר הראו רגישות גבוהה יותר לכאב בגיל ההתבגרות. כבוגרים הם גילו חרדה, חשדנות ומשיכה לאלכוהול.
    פגים (שמטבע בדברים נחשפו יותר לטיפולים רפואיים מאשר ילודים רגילים) גילו רגישות נמוכה יותר לכאב.
    לאנשים שסבלו מפציעות מרובות בזמן הלידה הסיכון להתאבדות אלימה היה גבוה פי 4.9 בגברים וב-4% בנשים. אם האם קיבלה אופיואידים בזמן הלידה הסיכון להתאבדות היה נמוך ב-31% לשני המינים לעומת מי שנולד ללא פגיעות בלידה.
    מסקנת המחברים היא שגם אם אנשים לא זוכרים אירועי הכאב שעברו בגיל הרך יש להם השפעה בהמשך חייהם. הליכים רפואיים מרובים שעוברים תינוקות (מדקירה בעקב עד ברית מילה) מסוגלים להשפיע על התפתחות הילדים. יש להימנע ממצבים המכאיבים לילדים במידת האפשר, ואם לא ניתן יש להתייחס לכאב בקשב רב בדומה למבוגרים. רופאים והורים חייבים להפנים שהכאב חייב להיכלל כשיקול חשוב בקבלת החלטות על טיפולים רפואיים בתינוקות, זאת בניגוד למצב שהיה מקובל בעבר.

  42. שונות

  43. Delayed cord clamping in very preterm infants reduces the incidence of intraventricular hemorrhage and late-onset sepsis: a randomized, controlled trial. 2006, Mercer, Pediatrics

    אם לא חותכים את חבל התבור מייד אחרי הלידה אלא ממתינים אפילו 30-40 שניות, הסיכון לדימום מוחי תוך-חדרי ולאלח דם קטן משמעותית.

  44. Breastmilk, PCBs, dioxins and vitamin K deficiency: discussion paper. 1989, Koppe, J R Soc Med

    הסוג המאוחר של VKDB הוא מחלה חדשה שהוגדרה ב-1985 ונצפית רק בתינוקות על הנקה בלעדית. במדינות המפותחות חלב אם מזוהם בביפנילים עתירי כלור, הנגזרות הכלורידיות של dibenzo–p–dioxin ודיבנזופורנים הרב כלוריים (או: חומרים כימיים שמקורם בתעשיות מודרניות שמוצאים את דרכם לדברי מזון).
    חומרים קסנוביוטיים אלה נתגלו בחלב אם של נשים הולנדיות ולאישא שהיגרה מסורינאם לפני 15 שנה, אך לא אצל אישה שהיגרה מסורינאם לאחרונה. ידוע שהחומרים האלו גורמים להגדלת כבד, שחמת כבד, הגדלת זמן קרישת דם ותופעות נוספות. תסמינים קליניים בתינוקות שניזונו בחלב אם מזוהם כללו האטה בגדילה, היקף ראש קטן, צמיחת יתר של שיער גוף, עייפות, אנורקסיה, כאבי בטן, בחילות ואקזמה.
    בקופים שקיבלו מינון גבוה של החומרים האלה נצפו תופעות של כבד שומני, ניוון לבלב ודימומי מעיים. דימומים בלב נצפים במיליוני אפרוחים שמתים ממזון מזוהם. בעכברים נצפים שפה שסועה, דימומים ובצקות.
    המחברים בדקו ריכוזי דיאוקסינים בחלב אם של 14 נשים. הריכוזים היו גבוהים משמעותית ל-4 מהן שהתינוקות שלהן סבלו מדימומים, מאשר ל-10 הנשים האחרות. המחברים סבורים כי כנראה קיים קשר סיבתי בין החומרים האלו לבין VKDB מאוחר. כנראה שהחומרים קסנוביוטיים אלה קשורים גם לצהבת ילודים מתמשכת. עוד: [1] [2]

  45. Reasons for refusal of newborn vitamin K prophylaxis: implications for management and education. 2016, Hamrick, Hosp Pediatr

    מבין ההורים שסירבו לזריקת ויטמין K הרוב היו לבנים (78%), מעל גיל 30 (57%), בעלי השכלה אקדמית (65%). רובם סירבו גם לחיסון נגד צהבת B ומשחת עיניים. הם ניזונו ממידה ברשת, חששו ממרכיבים סינטטיים ורעילים, מינוני יתר ותופעות לוואי. 67% מהסרבנים היו מודעים היטב לסיכונים, אך הרוב לא הבינו את הסכנות הפוטנציאלית של הדימומים, בפרט דימום מוחי ומוות.
    בבתי חולים שבהם הייתה אפשרות לקבל את הויטמין במתן פומי אחוז המסרבים לזריקה היה משמעותית גבוה יותר.
    המחברים מסכמים כי המידע באינטרנט אליו נחשפים ההורים לעיתים קרובות לא מגובה במקורות מדעיים ומעודד לידה טבעית ללא התערבות רפואית. הדבר החשוב ביותר, מדגישים המחברים, הוא שהבעיות שנסקרות באתרי אינטרנט אינן מהוות נושא לשיח של הרופאים עם האימהות.

רישיון Creative Commons
יצירה זו מופצת תחת רישיון Attribution-NonCommercial-NoDerivatives 4.0 בין־לאומי של Creative Commons. כלומר חופשיים להפצה שאינה מסחרית עם ציון המקור (scibook.org, amantonio).
scibook.org, 2017-2019