ויטמין C

הפטיטיס B

תרופה המבוססת על פורמולה צמחית HD-03/ES ייתכן ומרפאה צהבת B – גם אקוטית וגם כרונית.
גם הצמח Moringa oleifera. וגם desmodium.
יתכן וגם הויטמין C מרפא צהבת B:
[Baur, 1954], [Kirchmair, 1957], [Calleja, 1960], [Morishige, 1978], [Smith, 1988]

דיפתריה

The effect of diphtheria toxin on the vitamin C content of guinea pig tissues. 1936, Lyman, J. Pharm. Exp. Ther

שרקנים הן היונקים היחידים למעט בני אדם וקופים שלא מייצרים ויטמין C.
שרקנים קיבלו רעלן דיפתריה בהזרקה. ירידת המשקל הייתה גדולה יותר בקבוצה שתזונתה הייתה דלה בויטמין C לעומת הקבוצה שהייתה בתזונה רגילה. רעלן דיפתריה דילל מצבורי ויטמין C בבלוטות יותרת הכליה, בלבלב ובכליות.

דיפתריה

The influence of vitamin C deficiency upon the resistance of guinea pigs to diphtheria toxin glucose tolerance. 1937, Sigal, J Pharmacol Exp Ther

- מחסור בויטמין C גורם לירידת בהתנגדות לזיהומים ולנזקים מוגברים מרעלנים בקטריאליים. החסינות הירודה נצפית לפני שמופיעים התסמינים של צפדינה.
- לשרקנים הזריקו רעלן דיפתריה בכמות הקרובה לקטלנית. הקבוצה שתזונתה הייתה דלה בויטמין C סבלה מנזק נרחב יותר לרקמות, ירידת משקל גבוהה יותר, אזורי נמק נרחבים יותר, התפתחות שיניים גרועה ומשך חיים נמוך יותר משרקנים שתזונתם הייתה עשירה בויטמין.
- רמה נמוכה של ויטמין C גורמת ככל הנראה להפרעות מערכתיות של הגוף כולו, ובמיוחד של המערכת האנדוקרינית. המחברים מסיקים כי רמת ויטמין C לצורך ניקוי רעלן דיפתריה חייבת להיות גבוהה משמעותית מרמת הויטמין הנדרשת למניעת צפדינה.

דיפתריה

Effects of Vitamin C Intake upon the Degree of Tooth Injury Produced by Diphtheria Toxin. 1940, King, Am. J. Public Health

- לאחר שמזריקים רעלן דיפתריה לשרקנים נצפית בהם ירידה של 30-50% ברמת ויטמין C ברקמות תוך 24-48 שעות.
- לילדים עם מחסור בויטמין C בעת מחלות מדבקות התפתחה צפדינה. היא עברה באופן ספונטני לאחר החלמה, ללא הגדלת צריכה של ויטמין C.
- קיים מתאם בין היעדר עששת בילדים בני 10-14 לבין תזונה טובה והיעדר מחלות בגיל הרך ובילדות.
- שרקנים קיבלו בין 40% ל-80% מינון קטלני מינימלי של רעלן דיפתריה. בין השרקנים שקיבלו מדי יום 0.8 מ"ג ויטמין C נצפתה התפרקות רקמת שן. בשרקנים שקיבלו 5 מ"ג ויטמין מדי יום התופעה לא נצפתה.

דיפתריה

The influence of vitamin C level upon resistance to diphtheria toxin. 1935, Menten, J. Nutr

שרקנים בתזונה דלה בויטמין C קיבלו זריקות של רעלן דיפתריה. הם החלו לסבול מטרשת עורקים בריאות, כבד, טחול וכליות.

דיפתריה

Тhe effect of diphtheria toxin upon vitamin C in vitro. 1937, Torrance, J Biol Chem

שרקנים עם מאגרים דלים של ויטמין C שקיבלו מינון קטלני של רעלן דיפתריה מתו תוך זמן קצר יותר משרקנים בתזונה רגילה. שרקנים שקיבלו מינונים גדולים של ויטמין C שרדו אפילו הזרקה של מספר מנות קטלניות של רעלן הדיפתריה.

דיפתריה

מאז שנות ה-40 לא נחקרה יותר השפעת ויטמין C על הדיפתריה. ב-1971 Klenner מדווח על ריפוי ילדה מדיפתריה באמצעות מתן ויטמין C תוך-ורידי. שני ילדים אחרים, שלא קיבלו את הויטמין נפטרו. כל השלושה קיבלו גם נוגד הרעלן. עוד:

חצבת

גם ויטמין C כנראה מסייע לזירוז ההחלמה מחצבת.

שעלת

ב-1936 החלו להופיע בספרות הרפואית מאמרים על טיפול יעיל בשעלת באמצעות ויטמין C.
הראשון היה Otani מיפן שטיפל בויטמין C בעירוי. ב-1937 Omerod בקנדה טיפל בשעלת בויטמין C במתן פומי.
ב-1938 נעשה שימוש מוצלח בויטמים C ע"י Vermillion. המחלה עברה תוך ימים ספורים. בנוסף דווח כי תינוקות שינקים חלב אם כמעט ולא נדבקים בשעלת כיוון שהם מקבלים כמות מספקת של הויטמין מהאם.
ב-1938 התפרסם גם מחקר מבוקר שלא מצא כי ויטמין C יעיל יותר בטיפול לשעלת מאשר פלסבו הניתן לקבוצת הבקרה. משום מה הפלסיבו הזה כלל שמן דגים, בלאדונה וברומיד. זאת למרות שכבר ב-1871 ב-Lancet התפרסם מאמר על טיפול יעיל בשעלת עם שמן דגים. המדענים עוד בתקופה ההיא ידעו כבר דבר או שניים על בחירת פלסבו.
בשנות ה-50 התפרסמו מספר מאמרים נוספים על הטיפול בשעלת עם ויטמין C. לאחר מכן חיסון DTP הוכנס לשימוש נרחב, וויטמין C נשכח. ב-70 השנים האחרונות אף אחד כבר לא חקר את הנושא, מה שלא מפריע להורים ולרופאים מסוימים לעשות בו שימוש לריפוי וטיפול מונע של השעלת.

טטנוס

Inactivation of Tetanus Toxin by Crystalline Vitamin C. 1937, Jungeblut, J Immunol

ויטמין C מנטרל את רעלן טטנוס in vitro אך לא in vivo (בחזירי ים).

טטנוס

Efficacy of Vitamin C in Counteracting Tetanus Toxin Toxicity. 1966, Dey, Naturwissenschaften

שלושים חולדות חולקו לחמש קבוצות.
הקבוצה הראשונה קיבלה שתי מנות קטלניות מינימליות של רעלן טטנוס. כל החולדות מתו.
הקבוצה השניה קיבלה יחד עם הרעלן גם זריקה של ויטמין C במינון של גרם אחד לקילוגרם משקל, ולאחר מכן שתי זריקות נוספות ביום. כל החולדות שרדו. נצפתו בהן תסמיני טטנוס קלים.
הקבוצה השלישית קיבלה 3 זריקות של הויטמין תחילה ואז את הרעלן וזריקות ויטמין נוספות. כל החולדות שרדו ולא סבלו משום תסמיני טטנוס.
הקבוצה הרביעית קיבלה רעלן טטנוס, ולאחר הופעת תסמיני טטנוס (16 עד 26 שעות) קיבלו זריקות ויטמין C. כל החולדות שרדו.
הקבוצה החמישית קיבלה את הרעלן וכעבור 40 שעות ויטמין C תוך ורידי. כל החולדות שרדו.

טטנוס

Effect of ascorbic acid in the treatment of tetanus. 1984, Jahan, Bangladesh Med Res Counc Bull

מחקר מבוקר של השפעת ויטמין C על טטנוס בבנגלדש. 117 חולים חולקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה גרם אחד של ויטמין C ביום בעירוי תוך-ורידי, בנוסף לאימונוגלובולינים, ואילו הקבוצה השניה קיבלה אימונוגלובולינים בלבד.
מבין הילדים (גילאים שנה עד 12) 74% נפטרו בקבוצה שלא קיבלה את הויטמין. בקבוצה שקיבלה את הויטמין לא היו מקרי מוות.
מבין הבוגרים (גילאים 13 עד 30) 68% נפטרו בקבוצה שלא קיבלה את הויטמין. בקבוצה שקיבלה את הויטמין 37% מהחולים נפטרו. מכיוון שמינון הויטמין היה אחיד לכל הגילאים ולא השתנה בהתאם למשקל החולים, הגיוני להניח שהגדלת מינון הויטמין לבוגרים היתה מפחיתה את התמותה עוד יותר.

המחברים מדווחים גם על תוצאות מחקר מעניין נוסף. לרעלן טטנוס ולסטריכנין אופן פעולה דומה, לפיכך הם החליטו לבדוק איך ויטמין C משפיע על הרעלת סטריכנין.
לקחו 60 אפרוחים בני יומיים וחילקו אותם לארבע קבוצות.
הקבוצה הראשונה קיבלה 5 מק"ג סטריכנין, ונצפו בהם תסמינים של הרעלה.
הקבוצה השניה קיבלה 5 מק"ג סטריכנין ובנוסף 30 מ"ג ויטמין C חצי שעה לפני כן. לא נצפו בהם תסמינים כלשהם.
הקבוצה השלישית קיבלה 10 מק"ג סטריכנין. כולם סבלו משיתוק ו-80% מתו.
הקבוצה הרביעית קיבלה 10 מק"ג סטריכנין וגם 30 מ"ג ויטמין C. מתוכם 20% סבלו משיתוק זמני שעבר תוך חצי שעה, ולשאר לא היו תסמינים.
עוד על סטריכנין וויטמין C:
[1] [2]

טטנוס

Vitamin C for preventing and treating tetanus. 2013, Hemilä, Cochrane Database Syst Rev

סקירה שיטתית מעניינת מאוד של קבוצת קוקריין על הטיפול בטטנוס באמצעות הויטמין C. כדאי לקרוא אותה בשלמותה ואז להשוות לסקירה שיטתית בנושא האלומיניום בחיסונים.
במאמר הזה המחברים גילו בכל הספרות הרפואית רק מחקר אחד ויחיד הדן בטיפול בטטנוס ע"י ויטמין C, (נסקר בסעיף דלעיל).
עם זאת בין היתר הם מדווחים את העובדות הבאות:
- ויטמין C מקצר את משך ההצטננות, בניגוד לדעה הרווחת כי הצטננות ללא טיפול עורכת שבוע ועם טיפול – 7 ימים.
- ויטמין C מונע דלקת ראות.
- חולי סרטן שקיבלו 10 גרם ויטמין C בעירוי תוך-ורידי האריכו חיים יותר.
- מחלות זיהומיות ורעלני חיידקים מרוקנים את עודפי ויטמין C בבלוטות יותרת הכליה. במספר ניסויים הוכח כי ויטמין C שיפר את התפקוד של תאי מערכת חיסונית – פגוציטים ו-T-לימפוציטים.
- בעשרות ניסויים על בעלי חיים הוכח כי ויטמין C שיפר את עמידותם מול זיהומים ורעלני חיידקים, כולל רעלן טטנוס, וכן רעלנים של חיידקים אחרים (ובתוכם C. perfringens).
- במחקר אחד נקבע שבדמם של חולי טטנוס נמצאה רמת ויטמין C נמוכה יותר מאשר לאנשים בריאים, ואילו למי שנפטר מטטנוס רמת ויטמין C הייתה נמוכה יותר מאשר לחולים ששרדו. יתרה מכך, לחולי טטנוס נמדדה רמה גבוהה יותר של דה-הידרו אסקורבט (צורה מחומצנת של ויטמין C), מה שמעיד על כך שהטטנוס מדלל את רמת הויטמין.
- ויטמין C בטוח אפילו במינונים גבוהים מאוד. מינון של 100 גרם בעירוי תוך-ורידי לא גרם לתופעות לוואי. בצריכה פומית מינונים גבוהים של הויטמין C יכולים לגרום לשלשול (יותר מ-30 גרם לחולים, יותר מ-4 עד 10 גרם עבור בריאים – מה שמעיד על כך שגם מחלות זיהומיות מדללות את רמות הויטמין).
בגלל שהמחקר היחיד הזה שבוצע בבנגלדש לא היה ניסוי אקראי כפול סמיות, המחברים לא ממליצים על השימוש בויטמין C לצורך הטיפול בטטנוס, למרות היעדר מוחלט של תופעות לוואי. הם ממליצים לערוך ניסויים קליניים נוספים.
משום מה אף גורם לא ממהר לערוך אותם. תחליטו בעצמכם האם ארגון הבריאות העולמי או יוניסף באמת מעוניינים בהפחתת התמותה מטטנוס.

שפעת

The effectiveness of vitamin C in preventing and relieving the symptoms of virus-induced respiratory infections. 1999, Gorton, J Manipulative Physiol Ther

מינון גבוה של ויטמין C (גרם אחד כל שעה למשך 6 שעות ולאחר מכן 3 פעמים ביום) מוריד את תסמיני השפעת והצטננות ב-85%.

פוליו

The poison cause of poliomyelitis and obstructions to its investigation. 1952, Scobey, Arch Pediatr

- המאמר הזה סוקר עשרות מקרים והתפרצויות פוליו שבהם סיבות השיתוק היו הרעלות עופרת, ארסן, כספית, ציאניד, חומרי הדברה, חד-תחמוצת פחמן וכדומה.
כמו כן מדווח כי ויטמין C שמשמש בהצלחה לטיפול בפוליו משמש גם לטיפול בהרעלות.
- לפני כמאה שנים גילו שמיץ לימון מונע הרעלות מדגים (שגם הן לפעמים גורמות לשיתוק). ייתכן וזו הסיבה שכיום הדגים בדרך כלל מוגשים עם לימון.
- קופים מעולם לא נדבקו בפוליו אחד מהשני.
- בין יתר הדברים מדווח כי בעלי חיים להם הוזרק אלומיניום הידרוקסיד סבלו מגושים חלבוניים שהיו דומים לדלקת מוח זיהומית.
- בעבר נרשמו מגפות של פלגרה (חוסר בויטמין B3) ובריברי (חוסר בויטמין B1), ולכן הם נחשבו למחלות זיהומיות. ב-1911 פוליומיאליטיס נכלל ל-"חוק בריאות הציבור" האמריקאי כמחלה זיהומית מדבקת, ולפיכך עוסקים בה וירולוגים בלבד ואילו רופאים "רגילים" מנועים מלהשתתף במחקרים. זאת גם הסיבה שלא מתקיימים מחקרים על הקשר בין הרעלות לפוליו. מחקרים כאלה לא מתוקצבים.

פוליו

Inactivation of poliomyelitis virus in vitro by crystalline vitamin C (ascorbic asid) 1935, Jungeblut, J Exp Med

נגיף פוליו רגיש במיוחד למחמצנים, כגון מי חמצן ואשלגן פרמנגנט, ובמקביל הוא בכלל לא רגיש לרעלים כגון פנול.
שלושים קופי מקוק קיבלו זריקה למוח של נגיף פוליו בתוספת ויטמין C טבעי, אשר סופק באדיבות Merck. מקוקים שלא קיבלו את הויטמין, או שקיבלו 0.05 מ"ג בלבד, לקו בשיתוק מלא כתוצאה מהנגיף. המינון של 0.1-1 מ"ג של הויטמין הציל משיתוק רק מקוקים בודדים, ועם מינון של 5-10 מ"ג לא היו מקרי שיתוק כלל. מינון של 50 מ"ג היה פחות יעיל, ומינון של 100 מ"ג היה כבר קטלני.
במחקר מאוחר יותר נמצא כי בקרב המקוקים שלא סבלו מהשיתוק כתוצאה מהזרקת נגיף פוליו, רמות ויטמין C היו גבוהות מאשר אצל קופים ששותקו.

פוליו

A further contribution to vitamin C therapy in experimental poliomyelitis. 1939, Jungeblut, J Exp Med

בניסוי זה השתמשו בחומצה אסקורבית סינתטית (Merck) או חומצה אסקורבית ממקורות טבעיים (Merck). המחברים לא הצליחו לקבל ויטמין C טבעי מכיוון שכל היצרנים הפסיקו לשווק אותו.
כאשר נוספה לנגיף חומצה אסקורבית (מ-0.5 מ"ג ועד ל-50 מ"ג), ואז התערובת הוזרקה אל תוך המוח של הקופים, הם לא סבלו משיתוק.
בהזרקת תערובת של נגיף ומי חמצן, לא היו מקרי שיתוק עם ריכוז מספיק גבוה של מי חמצן.
לאחר מכן ניסו החוקרים להדביק את הקופים דרך האף, ובמקביל הזריקו להם תת-עורית את הויטמין C. כשהנגיף הוזרק לאף בלחץ והקופים קיבלו מינונים עצומים של הנגיף, לויטמין C כמעט ולא היתה השפעה. כאשר הם הודבקו על ידי טפטוף הנגיף לתוך האף, לויטמין C היתה השפעה מוגבלת. באופן כללי, החוקרים מסיקים כי ויטמין C סינתטי הוא פחות יעיל מאשר טבעי.
נגיפים אחרים כגון אבעבועות הפרות, הרפס, כלבת, מחלת הפה והטלפיים, מוזאיקת הטבק ובקטרופאגים גם הם מנוטרלים על ידי ויטמין C. לפיכך ויטמין C יכול להיחשב בצדק כנוגד רעלים ונגיפים.
רעלני דיפטריה וטטנוס פגיעים מאוד מפני השפעת מי חמצן.
במהלך מגיפת הפוליו האחרונה נמצא כי אלו שסבלו משיתוק הפרישו בשתן פחות ויטמין C מאשר אנשים בריאים.
סאבין עצמו חקר את השפעת ויטמין C על מהלך הפוליומיאליטיס והגיע למסקנה שהוא אינו יעיל. הסיבה למסקנה זו הייתה שסאבין פעל בשיטת הדבקה בלחץ דרך האף והשתמש במינונים נמוכים מדי של ויטמין C. בגלל המחקר של סאבין הטיפול בפוליומיאליטיס עם ויטמין C לא נחקר יותר.

פוליו

Vitamin C in acute poliomyelitis. 1955, Greer, Med Times

(הטקסט המלא)
כאן מתוארים מספר מקרים של טיפול בשיתוק פוליו חריף ע"י מינונים גבוהים של ויטמין C (עשר גרם כל 3 שעות). השיתוק עבר תוך ימים בודדים.
כאן מדווח כי ויטמין C מנטרל את נגיף הפוליו in vitro, כמו גם נגיפי מעיים אחרים – קוקסאקי ואקו-וירוס.

פוליו

The treatment of poliomyelitis and other virus diseases with vitamin C. 1949, Klenner, South Med Surg

(הטקסט המלא)
- רמת ויטמין C בשתן של חולי פוליו היתה נמוכה יותר מזו של אנשים בריאים
- 60 חולי פוליו הגיעו לטיפול. לא ביצעו להם ניקור מותני כדי לאמת את האיבחון, זאת משום שניקור מותני יכול להוות גורם המסייע לנגיף פוליו לחדור מהדם אל מערכת העצבים, וגם בשל כך שאילו האיבחון היה מאומת, נדרש היה להפנות את החולים לטיפול קונבנציונלי.
כל החולים קיבלו 1-2 גרם של ויטמין C לתוך הווריד כל 2-4 שעות ביממה הראשונה, ולאחר מכן פעם ב-6 שעות. כעבור 72 שעות כולם הבריאו. לשלושה מהם היתה הישנות והם טופלו במשך יומיים נוספים.
- מדווח גם על טיפול מוצלח בויטמין C בהרפס, אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת, שפעת, דלקת מוח נגיפית, דלקת ריאות נגיפית, חזרת וחצבת.

פנאומוקוק

Cerebrospinal fluid and plasma levels of vitamin C in children. 1985, Heinz-Erian, Padiatr Padol

ריכוז ויטמין C בנוזל השדרה גבוה פי 2.5-3 לעומת הריכוז בדם. בילודים ופגים הוא גבוה פי 16.
בפגים ריכוז ויטמין C בנוזל השדרה גבוה פי 4-5 מאשר בילדים בגיל בית ספר.
ריכוז ויטמין C בחולים בדלקת קרום המוח אקוטית מוגלתית היה משמעותית נמוך יותר.

יצירה זו מופצת תחת רישיון Attribution-NonCommercial-NoDerivatives 4.0 בין־לאומי של Creative Commons. כלומר חופשיים להפצה שאינה מסחרית עם ציון המקור (scibook.org, amantonio).