DTP חיסון
חיסון שעלת נפרד אינו מיוצר משנות החמישים של המאה הקודמת. החיסון תמיד יימצא כרכיב של חיסון משולב שיכלול גם רכיבי טטנוס ודיפטריה לפחות, ולאחרונה גם HiB, הפטיטיס B ופוליו.
DTP הינו חיסון צלולרי (תאי), כלומר הוא מכיל חיידקים שלמים שמומתים ע"י פורמלין ובנוסף את הרעלן שהחיידק מפיק. החל משנת 2001 החיסון הזה לא נמצא בשימוש באף מדינה מפותחת בשל תופעות הלוואי שלו, אך הוא עדיין נמצא בשימוש בשאר מדינות העולם. חיסון DTP הוא ככל הנראה החיסון המסוכן ביותר מבין כל החיסונים באשר הם, שגורם לכמות עצומה של תופעות לוואי נוירולוגיות.
DTaP הינו חיסון אצלולרי, כלומר הוא מכיל רק חלבונים מסוימים של חיידק השעלת וכן את הרעלן שלו. בישראל הוא ניתן לתינוקות בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, 15 חודשים ולילדים בכיתה א'. היום הוא כבר הוחלף בחיסון המחומש. במדינות מסוימות הוסיפו מנה נוספת, שישית, של החיסון הזה.
Tdap הוא חיסון דומה ל-DTaP אך מכיל כמויות מוקטנות של אנטיגנים לדיפטריה ושעלת ומיועד למבוגרים.
The True Story of Pertussis Vaccination: A Sordid Legacy?
2002,
Geier,
J Hist Med Allied Sci
מאמר ארוך המוקדש בעיקר להיסטוריה של חיסונים נגד שעלת, אבל לא רק. מי שמחזיק בדיעה שהמטרה העיקרית של חברות התרופות היא לייצר תכשירים יעילים ובטוחים עלול להתאכזב מאוד. המאמר מומלץ לקריאה בשלמותו.
רעלן השעלת הינו אחד מרכיבי החיסון. הרעלן מקל על פתיחת מחסום דם-מוח, מה מאפשר לרעלן עצמו וכן לרעלנים ופתוגנים נוספים לחדור אל המוח. רעלן השעלת הוא גם רעלן עצבי.
עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת היה ידוע שחיסון ה-DTP מאוד מסוכן וגורם לתופעות לוואי נוירולוגיות.
מאז שנות החמישים רעילות החיסונים נבדקה בניסויים על עכברים. היא נמדדה ע"י כמות העכברים ששרדו לאחר החיסון וע"י ירידת משקלם. ב-1963 התברר כי לא קיימת קורלציה כלשהי בין תוצאות הניסויים בעכברים לבין תופעות לוואי נוירולוגיות בילדים.
למעט רעלן השעלת, החיסון מכיל גם רעלן נוסף שמופק כתוצאה מהתפרקותו של החיידק (אנדוטוקסין). האנדוטוקסין הינו רעיל ביותר ועצם קיומו כרכיב בחיסון הוסתר בקפידה ע"י היצרנים.
במאמר משנת 1953 נטען שכמעט כל ילד שחוסן ב-DTP סבל מהרעלה מערכתית, והפגיעה במערכת העצבים לעיתים קרובות היתה בלתי הפיכה.
חיסון ראשון מהסוג אצלולרי הופיע כבר ב-1937. הוא היה בשימוש נרחב בשנות ה-40, אך לאחר מכן הופסק ייצורו כיוון שיצרנית החיסון סירבה להשקיע בניסויים קליניים. בשנות ה-60 וה-70 נעשה שימוש בחיסונים אחרים מסוג אצלולרי, אך גם ייצורם הופסק עקב עלות גבוהה.
לאחר שביפן נרשמו שני מקרי מוות של תינוקות בעקבות החיסון התאי, פותח ביפן חיסון אצלולרי שנמצא בשימוש מאז 1981.
בשוודיה החיסון התאי נאסר לשימוש בסוף שנות ה-70. בין 1970 ל-1985 לא נרשם אפילו מקרה מוות אחד משעלת.
ב-1979 במדינת טנסי שבארה"ב 4 תינוקות נפטרו אחרי שחוסנו בחיסון מאותה אצווה. ה-CDC קבע כי קיים קשר בין החיסון לבין תסמונת מוות בעריסה. בהיעדר ראש אגף החיסונים של ה-FDA שהיה בחופשה, הארגון ביצע ריקול לאצווה הזאת. כשראש האגף חזר לא רק שהוא הורה להחזיר את האצווה לשימוש אלא גם התנצל בפני חברות התרופות והבטיח להם לא לנהוג כך יותר. אחרי המקרה הזה יצרני החיסונים לא מפיצים את אצוות החיסונים לאותו המקום אלא מפצלים את האצווה בכל מדינות ארה"ב.
רק ב-2001, כ-60 שנה אחרי שפותח החיסון הראשון מסוג אצלולרי ו-20 שנה אחרי יפן, גם ארה"ב עברה לחיסון הזה. אבל החיסון התאי רשום בארה"ב עד עצם היום הזה, כי חברות התרופות ממשיכות לייצר את החיסון עבור ארגון הבריאות העולמי אשר מפיץ אותו במדינות המתפתחות, שם עדיין פחות מודעים לסיכון שלו.
המאמר מספר גם על חוק פיצוי נפגעי החיסונים שחוקק בגלל החיסון הזה, וגם על המאמצים של משרד הבריאות האמריקאי למנוע מהנפגעים את הפיצוי בכל מחיר. המאמר דן בסיבה שלכל מומחי החיסונים יש ניגודי עניינים; איך נבחרים חברי הועדות לחקירת הקשר בין החיסונים לתופעות הלוואי ובנושאים רבים אחרים.
Delay in diphtheria, pertussis, tetanus vaccination is associated with a reduced risk of childhood asthma.
2008,
McDonald,
J Allergy Clin Immunol
להלן מבחר מאמרים העוסקים בבטיחות החיסון DTP. אמנם החיסון הזה לא נמצא בשימוש בישראל, אבל המחקרים האלה חשובים לצורך הבנת התמונה הכוללת.
ניתוח נתונים של 11,000 ילדים בקנדה. ילדים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון חודשיים לאחר המועד המומלץ חלו באסתמה פי שניים פחות מהילדים שקיבלו את החיסון במועד. הסיכון לאסתמה אצל ילדים שקיבלו את כל שלושת המנות באיחור היה נמוך פי 2.5.
הסיבה לכך היא שהתגובה החיסונית של הגוף מוסתת לסוג Th2. הגורם המדויק להתפרצות אסתמה טרם ידוע, אבל אחת התיאוריות המובילות גורסת כי היגיינה משופרת גורמת לאסתמה. הילדים שגרים בסביבה סטרילית וממעטים להיחשף לזיהומים מפתחים תגובה חיסונית מסוג Th2. זה גורם להווצרות נוגדנים מסוג IgE. הנוגדנים האלה הם האחראים להתפרצות אסתמה, אלרגיות, אקזמה ומחלות כרוניות אחרות. הסיכון למחלות אלה גדול בהרבה בקרב ילדים מחוסנים מאשר בלא מחוסנים, כי גם החיסונים מסיתים את התגובה החיסונית לכיוון Th2. ההסתה הזו מתרחשת באופן ישיר (בשל האנטיגנים בחיסון), וגם באופן בלתי ישיר (בגלל הגנה מפני חיידקים).
Effects of diphtheria-tetanus-pertussis or tetanus vaccination on allergies and allergy-related respiratory symptoms among children and adolescents in the United States.
2000,
Hurwitz,
J Manipulative Physiol Ther
מחוסנים חלו באסתמה בשכיחות גבוהה פי 2 מהלא מחוסנים. החוקרים סבורים כי ניתן למנוע מחצית ממקרי האסטמה בארה"ב (2.9 מיליון), אם הילדים לא יחוסנו נגד דיפתריה, שעלת וטטנוס. עוד: 1].
Early childhood infection and atopic disorder.
1998,
Farooqi,
Thorax
למחוסנים ב-DTP שכיחות האלרגיות הייתה גבוהה ב-76%. שכיחות האלרגיות למי שקבלו אנטיביוטיקה עד גיל שנתיים הייתה גבוהה פי שניים.
סבב אנטיביוטיקה אחד העלה את הסיכוי לאסתמה ב-85%, שני סבבים – פי 3, שלושה סבבים – פי 8.
הסיכוי לאלרגיה היה נמוך ב-45% למי שחלה בחצבת מבלי שחוסן (נתון ללא מובהקות סטטיסטית).
Pertussis vaccination and asthma: is there a link?
1994,
Odent,
JAMA
מחוסנים חלו באסתמה בשכיחות הגבוהה פי 5.4 מהלא מחוסנים.
Possible temporal association between diphtheria-tetanus toxoid-pertussis vaccination and sudden infant death syndrome.
1983,
Baraff,
Pediatr Infect Dis
בלוס אנג'לס נמצא קשר בין חיסון ה-DTP לבין מוות בעריסה.
נמצא גם קשר בין כמות ביקורים אצל רופא למוות בעריסה.
Severity of whooping cough in England before and after the decline in pertussis immunisation.
1984,
Pollock,
Arch Dis Child
אחרי שבאנגליה כתוצאה מפחד מפני ה-DTP הכיסוי החיסוני ירד בצורה דרסטית, תחלואה ותמותה מהשעלת ירדו פי 4.
Attributable risk of DTP (diphtheria and tetanus toxoids and pertussis vaccine) injection in provoking paralytic poliomyelitis during a large outbreak in Oman.
1992,
Sutter,
J Infect Dis
בנוסף להיעדר החיסון, ישנן מספר סיבות נוספות לפוליו שיתוקי, כגון לחץ, טראומה, עודף פעילות גופנית, הריון, הסרת שקדים וזריקות.
בשנים 1988-1989 חלה התפרצות של פוליו בעומאן (118 מקרים), זאת למרות כיסוי חיסונים של 87%. לא נמצא קשר בין מספר מנות החיסון והתחלואה. עם זאת, החלק היחסי של ילדים שקיבלו את החיסון ה-DTP במשך 30 הימים שקדמו לשיתוק היה גבוה יותר: 25% מהילדים חלו בגלל ה-DTP, ובקרב ילדים בני 5-11 חודשים - 35%.
פוליו שיתוקי שמקורו בחיסון תואר לראשונה בשנת 1909, ולאחר מכן תוארו שלוש התפרצויות של פוליו בקרב מטופלים עם עגבת מולדת ועגבת טרופית, כשאותם החולים קיבלו זריקות של תרופות שונות על בסיס ארסן. אך רק לאחר שבסוף שנות ה-40 החלו לחסן נגד דיפתריה טטנוס ושעלת, הבחינו החוקרים בקשר בין זריקות לפוליו.
על בסיס נתונים אלה, המחברים מסיקים כי ייתכן שלא כדאי לבצע חיסונים נוספים יחד עם חיסון נגד פוליו.