איטליה

הפטיטיס A

Cross sectional retrospective study of prevalence of atopy among Italian military students with antibodies against hepatitis A virus. 1997, Matricardi, BMJ

חיילים באיטליה שלהם היו נוגדנים להפטיטיס A לקו באסתמה ובנזלת אלרגית בשכיחות הנמוכה פי 2 מחיילים ללא הנוגדנים.
גם חיילים שהיו להם אחים בוגרים לקו במחלות אלרגיות בשכיחות נמוכה יותר. מכך משתמע כי הפטיטיס A אינו הזיהום היחיד המפחית את הסיכון למחלות אלרגיות.
בשנות ה-70 הפטיטיס A היה מחלה אנדמית באיטליה. בדרך כלל נדבקו בו בגיל הילדות והזיהום היה נטול תסמינים קליניים.
גם מחקרים אחרים שנעשו בעשורים האחרונים במדינות שונות מגלים קשר הפוך בין הימצאות הנוגדנים להפטיטיס A לבין אלרגיות. בשנות ה-70 בארה"ב הנוגדנים נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת מאשר אצל הצעירים, כאשר הצעירים סבלו בשכיחות גבוהה יותר ממחלות אטופיות.

הפטיטיס A

Clearance of HCV RNA following acute hepatitis A superinfection. 2009, Cacopardo, Dig Liver Dis

מקובל לחשוב שזיהום הפטיטיס A המתפתח תוך כדי מחלה זיהומית אחרת בחולים כרוניים בהפטיטיס B ו-C מוביל לכשל בכבד ולסיכון גבוה למוות. אך במקביל מדווח שהזיהום בהפטיטיס A יכול לגרום להחלמה מלאה או זמנית מהפטיטיס כרוני. לא ברור מהם המנגנונים של התופעה הזו.
כאן מתואר מקרה של נרקומן בן 24 שלקה בהפטיטיס C כרוני. הוא אכל דג נא, חלה בהפטיטיס A ולאחר מכן החלים מהפטיטיס C.
ככל הנראה אינטרפרון גמא (ציטוקין המופק ע"י תאי Th1) הוא זה שאחראי לתופעה. רמתו עלתה משמעותית לאחר ההדבקה בהפטיטיס A.
מדווחים גם מקרי דיכוי הפטיטיס B תוך כדי התחלואה בהפטיטיס A:
[1], [2], [3].

חצבת

Possible effect of measles on leukaemia. 1971, Pasquinucci, Lancet

מבין ארבעה מקרים של לוקמיה לימפובלסטית ב-1965, שניים מתו, ושניים חלו בחצבת במהלך הטיפול ועדיין חיים. ילדה אחת חלתה בנוסף לחצבת גם באדמת. המחבר סבור כי ייתכן שגם לנגיף האדמת יש השפעה חיובית.

רופאים

Paediatricians knowledge, attitudes, and practices regarding immunizations for infants in Italy. 2009, Anastasi, BMC Public Health

רק 10% מהרופאים שהשתתפו במשאל החזיקו בדעה חיובית על כל החיסונים.
60% מהרופאים היו רוצים לדעת על החיסונים יותר.
רק 25% מהרופאים חיסנו את מטופליהם בחיסונים שאינם חובה (שעלת, MMR, אבעבועות רוח, HiB, פנאומוקוק, מנינגוקוק). (איטליה)

רופאים

Influenza vaccination among healthcare workers in Italy. 2014, Alicino, Hum Vaccin Immunother

עובדי מערכת הבריאות מתנגדים לחיסונים נגד שפעת, זאת למרות עשר שנות מאמצים שהושקעו בהגדלת היקף התחסנות. רק 30% מהרופאים, 11% מהאחיות ו-9% מסגל רפואי אחר התחסנו. (איטליה)

אדמת

Epidemiology of measles, mumps and rubella in Italy. 2002, Gabutti, Epidemiol Infect

מאז שנות ה-70 ועד שנות ה-90 כמות מקרי החצבת באיטליה קטנה בקרב ילדים אך גדלה משמעותית בקרב מתבגרים ומבוגרים.
כמות מקרי חזרת גדלה משמעותית בקרב ילדים מתחת לגיל 14 וכמעט ולא השתנתה בקרב מבוגרים. ייתכן ותופעה זו התרחשה בגלל שבאיטליה נעשה שימוש בזן חזרת Rubini שהתגלה כלא יעיל והוחלף בשנת 2001.
בשנות ה-80 כמות מקרי אדמת בקרב ילדים גדלה, ולאחר מכן קטנה שוב. באותן השנים כמות מקרי אדמת בקרב מתבגרים ומבוגרים גדלה משמעותית ונותרה גבוהה גם בהמשך.
בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע, ל-59% נמצאו נוגדנים לחצבת ולאדמת, אך רק ל-32% נמצאו נוגדנים לכל שלושת המחלות. בקרב בני 14 רק ל-46% היו נוגדנים לכל שלושת המחלות. בקרב בני 20 ומעלה ל-6.1% לא היו נוגדנים לחצבת, ל-11.7% – לחזרת. ל-8.8% מבני 15 ומעלה לא היו נוגדנים לאדמת.
התחלואה באדמת לא השתנתה בעשורים האחרונים באיטליה, למרות ששם החלו לחסן ילדות בתחילת שנות ה-70. להיפך, היקף חיסוני לא מספיק גבוה, כמו גם במקרה של חצבת, גורם לכך שהתחלואה מוסתת לגילאים מבוגרים יותר, מה שהרבה יותר מסוכן במקרה של אדמת בגלל הסיכון לחלות בזמן ההריון.
מחברי המאמר מסכמים שיעד ארגון הבריאות העולמי למיגור חצבת, חזרת ואדמת לא הושג ושכיסוי חיסוני לא מספיק גבוה באיטליה גרם להגדלת חלק האוכלוסיה הבוגרת שפגיע מפני חצבת ואדמת, ועבור חזרת לא חל שום שינוי בעקבות החיסון.

טטנוס

Tetanus: A rare but preventable cause of mortality among drug users and the elderly. 1996, Sangalli, Eur J Epidemiol

בתקופה שבין 1984 ל-1994 40 איש מתו מטטנוס במחוז לאציו באיטליה (אוכלוסיה של 5.1 מיליון איש). 48% מתוכם היו קשישים. מבין שאר הנפטרים הרוב היו צרכני סמים קשים. בקבוצת גיל מתחת ל-30 לא נרשם אף מקרה מוות. מבין 40 מקרי מוות היה רק מקרה אחד באדם בגיל מתחת ל-40 שלא היה נרקומן, ושני מקרים באנשים מתחת לגיל 50.
סיכון למוות כתוצאה מטטנוס גבוה בקשישים פי 27, בחקלאים פי 167 ובנרקומנים פי 186 ביחס לאוכלוסיה הכללית.

מוות בעריסה

Sudden unexpected deaths and vaccinations during the first two years of life in Italy: a case series study. 2011, Traversa, PLoS One

בניגוד למחקר הקודם, במחקר הזה, שבוצע באיטליה על 3 מיליון תינוקות, לא נמצא קשר בין החיסון המשושה למוות בעריסה בשנתם השניה לחיים. אך נמצא כי הסיכון למוות בעריסה בשבוע הראשון לאחר מתן הקסואק היה גבוה פי 2.8, הסיכון לאחר מתן חיסון משושה כלשהו היה גבוה פי 2.2, והסיכון למוות בעריסה לאחר מתן מנה ראשונה של חיסון כלשהו היה גבוה פי 1.5.
בתור קבוצת ביקורת, שימשו אותם ילדים בתקופה לפני מתן החיסון וב-14 ימים לאחר מתן החיסון. כלומר אם תינוק כלשהו נפטר ביום ה-15 לאחר החיסון, מותו שימש כרעיה לכך שאין קשר בין החיסון למוות בעריסה.

פוליו

Vaccine-derived poliomyelitis and postpolio syndrome: an Italian Cutter Incident. 2014, Lusi, JRSM Open

גבר איטלקי בן 52 החל לסבול מחולשה בשרירים, כאבי מפרקים וקושי נשימתי. תופעות אלה נמשכו שנה ובעיקבותם הוא נאלץ להיעזר בכיסא גלגלים. הסתבר שזו תוצאה של פוליומיאליטיס שבו לקה כתינוק בעקבות החיסון המומת שבו נותר נגיף חי.
תופעה זו נקראת תסמונת פוסט-פוליומיאליטיס. 25%-50% ממי שהחלים מפוליומיאליטיס חריף סובלים ממנה, והיא מתפרצת 15-40 שנה לאחר המחלה המקורית.
החולה קיבל את החיסון של סאלק באותו הזמן בו התרחש בארה"ב ה-Cutter incident.

פוליו

Assessment of iatrogenic transmission of HCV in Southern Italy: was the cause the Salk polio vaccination? 2003, Montella, J Med Virol

בדרום איטליה בקבוצת גיל 40 עד 49 השכיחות של הפטיטיס C גבוהה פי 3 מאשר בקבוצות גיל צעירות יותר. ככל הנראה זו תוצאה של חיסוני פוליו שנעשו בשנים 1956-1965 כשהשתמשו בחיסון של סאלק אותו הזריקו במזרקים רב פעמיים.

פנאומוקוק

Carriage of Haemophilus influenzae is associated with pneumococcal vaccination in Italian children. 2015, Camilli, Vaccine

באיטליה לא היה הבדל בנשאות הפנאומוקוק בין המחוסנים ללא-מחוסנים. המופילוס אינפלואנזה נמצא הרבה יותר בקרב המחוסנים.

רישיון Creative Commons
יצירה זו מופצת תחת רישיון Attribution-NonCommercial-NoDerivatives 4.0 בין־לאומי של Creative Commons. כלומר חופשיים להפצה שאינה מסחרית עם ציון המקור (scibook.org, amantonio).
scibook.org, 2017-2019