רופאים

טיעון: "אילו הייתה איזו בעיה עם החיסונים, אילו החיסונים לא היו יעילים ובטוחים, אזי הרופאים היו יודעים על זה. אבל נכון להיום קיים קונצנזוס רפואי מוחלט – החיסונים הם בטוחים ויעילים. הרי הרופאים והמומחים אחרי שנות לימוד מרובות בוודאות למדו על החיסונים יותר ממה שאתם קראתם עליהם באינטרנטים."

גם אישתי חשבה שהחיסונים יעילים ובטוחים. ככה לימדו אותה. אז שאלתי אותה, כמה זמן מתוך לימודי הרפואה שלה הוקדש לחיסונים. הסתבר שמדובר בשעות בודדות בלבד. מתוכם שעתיים הוקדשו ללימוד יומן החיסונים המקומי, ועוד שעתיים היתה הרצאה בנושא "כיצד לענות על נימוקי מתנגדי החיסונים". אגב, בתום ההרצאה הזאת כמעט כל הסטודנטים טענו שנימוקי המרצה לא שיכנעו אותם ונימוקי מתנגדי החיסונים היו משכנעים יותר. הם כמובן לא חשבו שאולי מתנגדי החיסונים צדקו. הם החליטו שהמרצה לא התכוננה כראוי.

אבל אולי באוניברסיטאות אחרות המצב שונה? זהו היקף הלימודים על חיסונים במוסדות האמריקאיים היוקרתיים ביותר. מתוך 6700 עמודים שרופא לעתיד צריך ללמוד, רק 4 עמודים מוקדשים לחיסונים.

לרופאים יש עניין כספי בחיסונים. ככל שהם משווקים יותר חיסונים הבוניסים שלהם גדלים.
כך חברת הביטוח Blue Cross Blue Shield למשל משלמת לרופאים $400 בעבור כל ילד מחוסן באופן מלא. אך זאת רק בתנאי שאחוז המחוסנים מתוך כל המטופלים של אותו הרופא עולה על 63%. זאת הסיבה העיקרית שרופאי הילדים בארה"ב מסרבים לטפל בילדים לא מחוסנים.

טיעון: "אבל דיברתי עם כמה רופאים וכולם טוענים שהחיסונים בטוחים. הרופאים לא היו מחסנים את הילדים שלהם אילמלא חשבו אחרת".

רוב האנשים מניחים כי רופא יכול לטפל בחולים כמיטב הבנתו המקצועית. זה לא המצב. אם למשל הרופא קרא כמה מחקרים מדעיים והגיע למסקנה שיש לטפל במחלה מסוימת בשיטה אחרת, אין לו סמכות לעשות כן. רופא מחויב לפעול לפי פרוטוקול טיפול מאושר, אחרת יהיה בסכנת שלילת רישיון. אם הרופא ירשום למטופל תרופה שלא מאושרת, למשל יחליט לטפל בשעלת ע"י הויטמין C במקום באנטיביוטיקה, ויקרה משהו לחולה, אזי הרופא יישפט. ואילו אם הרופא יטפל באנטיביוטיקה (שלא ממש יעילה במקרה של שעלת) ויקרה משהו לחולה, הרופא לא יישא בשום אחריות. אז מה הטעם מבחינתו להמליץ על טיפול שלא מאושר ע"י הפרוטוקול של משרד הבריאות?
בדיוק לפי אותו ההיגיון הרופא אינו רשאי להמליץ להורים שלא לחסן. רישיונו הרפואי עלול להישלל עד מהרה (במיוחד בארה"ב), ואפילו אם זה לא יקרה, הקריירה שלו לא תתקדם משמעותית.
ובכל זאת יש לא מעט רופאים המתנגדים בגלוי לחיסונים. כמובן כל הרופאים האלה הם תמיד רופאים עם מרפאה פרטית.

אם תשאלו את אישתי אם היא ממליצה לחסן והיא לא סומכת עליכם, היא תענה שהיא ממליצה. היא תדקלם שהחיסונים הם המתנה הגדולה של המדע לאנושות, הם הצילו מיליוני אנשים וכו'. אם תשאלו אותה האם היא מחסנת את הילד שלה והיא לגמרי סומכת עליכם, אזי היא תסביר שתוציא את העיניים למי שיעז להתקרב לילד שלה עם מזרק, ותמליץ גם לכם לנהוג כך.
לכן חשוב מאוד לשאול את השאלה הנכונה. חשוב עוד יותר שהרופא שאתם שואלים יסמוך עליכם לגמרי ולא יחשוד שאתם תרצו להתלונן עליו או לפרסם את המלצתו ברבים.
כמובן, רוב הרופאים ככל הנראה מחסנים את ילדיהם. אבל זאת אך ורק בשל העובדה שהם לא למדו כמעט כלום על החיסונים. לכן חשוב בנוסף לשאול את הרופא כמה מאמרים על הבטיחות של החיסונים הוא בעצמו קרא. תבקשו אותו גם שיתן לכם לקרוא איזשהו מחקר המוכיח את בטיחות החיסון שהוא מתכוון להזריק.
ובכל זאת ישנם רופאים שלוקחים את הסיכון ולא ממליצים למטופלים שלהם לחסן. הנה מספר מחקרים:

למרות ש-93% מהרופאים יודעים שמשרד הבריאות ממליץ לחסן נשים בהריון נגד שעלת ושפעת, רק 70% מהם פועלם לפי ההמלצה. שליש מהרופאים סבורים ששני החיסונים מסוכנים, או שבטיחותם מוטלת בספק.
40% מהרופאים הסבורים שהחיסונים מסוכנים ממליצים אותם למטופלות שלהם בכל זאת. (ישראל)

חמישה אחוז מתוך הרופאים שאינם רופאי ילדים לא מחסנים את ילדיהם בחיסון MMR. הם סבורים כי החיסונים המשולבים אינם בטוחים, שלחלות במחלות האלה בצורה טבעית עדיף מלחסן נגדן, ושטיפול הומאופטי נגד המחלות האלה עובד היטב. 15% נוספים ידחו את ה-MMR למועד מאוחר יותר.
10% ידחו למועד מאוחר יותר את החיסון נגד דיפטריה-טטנוס-שעלת. שליש מהרופאים לא חיסנו את ילדיהם נגד צהבת B ו-HiB.
רק 12% חיסנו נגד שפעת, ורק 3% נגד אבעבועות רוח. 34% מרופאי ילדים לא חיסנו את ילדיהם לפי יומן החיסונים.
במשאל הזה השתתפו רק מנויי InfoVac, כלומר רופאים המתעניינים בחיסונים באופן פעיל. מסקנה מתבקשת היא שהיחס האמיתי של הרופאים הלא מחסנים את ילדיהם כנראה גבוה משמעותית. (שוויץ)

21% מתוך רופאי ילדים מומחים ו-10% מתוך רופאי ילדים כלליים יוותרו לפחות על חיסון אחד עבור ילדיהם.
19% מתוך רופאי ילדים מומחים ו-5% מתוך רופאי ילדים כלליים ידחו את חיסון ה-MMR עד גיל 1.5.
18% מתוך רופאי ילדים מומחים לא יחסנו את ילדיהם נגד רוטה, 6% לא יחסנו נגד צהבת A. (ארה"ב)

11% מהרופאים לא המליצו למטופליהם לחסן בכל החיסונים.
רופאי משפחה לא המליצו לחסן בתדירות גבוהה פי 2 מכלל הרופאים (הם מרוויחים על החיסונים פחות).
הרופאים סומכים על כתבי עת רפואיים יותר מאשר על ה-CDC וה-FDA. הם סומכים על אינטרנט יותר מאשר על החברות התרופות. (ארה"ב)

רק 10% מהרופאים שהשתתפו במשאל החזיקו בדעה חיובית על כל החיסונים.
60% מהרופאים היו רוצים לדעת על החיסונים יותר.
רק 25% מהרופאים חיסנו את מטופליהם בחיסונים שאינם חובה (שעלת, MMR, אבעבועות רוח, HiB, פנאומוקוק, מנינגוקוק). (איטליה)

27% מרופאי המשפחה בצרפת לא התחסנו נגד צהבת B.
36% לא התחסנו נגד שעלת, 23% לא התחסנו נגד שפעת.

13% מהרופאים לא סבורים שחצבת היא מחלה מסוכנת. 12% מהרופאים סבורים כי המנה השניה של MMR היא חסרת תועלת.
33% מהרופאים סבורים כי חיסון MMR לא צריך להיות חיסון חובה לילדים לפני גיל שנתיים. (צרפת)

אחרי שאחיות טיפת חלב בישראל נתבקשו להתחסן נגד שעלת במשך לא פחות מ-3 חודשים, רק 2% מהן התרצו ואכן התחסנו. כאמור מדובר באחיות טיפת חלב שעיקר תפקידן הוא לחסן ילדים.
רוב האחיות לא סומכות על רשויות הבריאות ומתנגדות בחריפות לחובת החיסונים.
האחיות חוששות מפני תופעות הלוואי של החיסונים וסבורות שהסיכון להיפגע משפעת ושעלת נמוך יותר מאשר הסיכון הנובע מהחיסונים.
הן סבורות כי להורים צריכה להיות אפשרות בחירה אם לחסן או לא לחסן את ילדיהם, ודורשות לכבד גם את זכויותיהן.
האחיות מפרידות בין עבודתן לחייהן הפרטיים. נכון שתפקידן הוא לחסן ילדים, אך דעתן על החיסונים והסטטוס החיסוני שלהן – אלה ענייניהן הפרטיים והן לא רואות עצמן מחויבות למסור מידע זה להורי המטופלים.
עורכי המאמר מסיקים שהאחיות בטיפות חלב בעצם מתנגדות לחיסונים (ישראל).

המחקר הזה הוא החשוב ביותר מכל המוצגים בפרק הזה. כמעט בכל שאר המחקרים הנתונים נאספו מתוך סקרים בקרב הרופאים. הרופאים מבינים מצוין שלא כדאי להם לתת חוות דעת שלילית על החיסונים, לכן זה יהיה הגיוני להניח שהכמות האמיתית של הרופאים שלא מחסנים גבוהה בהרבה. אך במחקר הזה הנתונים הם אמיתיים. 98% מהאחיות שתפקדן העיקרי לחסן ילדים – מסרבות להתחסן בעצמן!
גם הרופאים בישראל מסרבים להתחסן נגד שפעת. [1] [2] [3]

39% מאחיות טיפות חלב במחוז חיפה ובעיר תל אביב דיווחו כי הן לא מחסנות את ילדיהן לפי התוכנית של משרד הבריאות. יחד עם זאת, 84% מהאחיות ממליצות להורים כן להיצמד לתוכנית הזאת במלואה.
- 26% מאחיות טיפות חלב ו-68.6% מאחיות הילל יפה ענו בחיוב לשאלה: "האם חיסונים יכולים לגרום לעיכובים התפתחותיים, אוטיזם, מחלה אוטואימונית כרונית, מחלת מערכת העיכול, מחלה נוירולוגית או פסיכיאטרית?".
- 71.2% מאחיות טיפות חלב ו-97.6% מאחיות הילל יפה ענו בחיוב לשאלה: "האם מרכיבי החיסונים (אלומיניום, תימרוסל, אתילן גליקול ועוד) יכולים לגרום לתופעות לוואי חמורות?".

עובדי מערכת הבריאות מתנגדים לחיסונים נגד שפעת, זאת למרות עשר שנות מאמצים שהושקעו בהגדלת היקף התחסנות. רק 30% מהרופאים, 11% מהאחיות ו-9% מסגל רפואי אחר התחסנו. (איטליה)

41% מעובדי מערכת הבריאות סירבו להתחסן נגד שפעת החזירים בתקופת המגיפה של 2009. הם סברו שהחיסון אינו יעיל ומלווה בתופעות לוואי, ולא יחסו למחלה עצמה סיכון רב.
57% מעובדי מערכת הבריאות סירבו להתחסן נגד שפעת רגילה. (לונדון, בריטניה)

רק 13% מהרופאים ו-21% מהאחיות מתחסנים נגד שפעת.
40% מעובדי מערכת הבריאות סבורים כי חיסון נגד שפעת יכול לגרום למחלה עצמה (בייג'ין, סין)

יותר ממחצית עובדי מערכת הבריאות סירבו להתחסן נגד שפעת, ורק 16.5% התחסנו נגד שפעת החזירים בעת מגיפת 2009. הם הביאו ספק ביעילות החיסון וחששו מתופעות הלוואי שלו. (מדריד, ספרד)

במשך למעלה מ-20 שנה אורכים הנסיונות לשכנע עובדי מערכת הבריאות בגרמניה להתחסן נגד שפעת, אך רק 39% מהרופאים ו-17% מהאחיות מתחסנים. הסרבנים חוששים מתופעות הלוואי של החיסון, חוששים שהוא יכול לגרום למחלה עצמה ולא מאמינים ביעילות החיסון. (ברלין, גרמניה)

41% מהאחיות לא התחסנו נגד שפעת. הן חששו מתופעות הלוואי, סברו שהסיכון להידבקות הוא נמוך, ובאופן כללי לא סברו שהחיסון יעיל. (ארה"ב)

האחיות בשוויץ לא מאמינות בסכנות של מחלות מידבקות ומתייחסות בספקנות לחיסון נגד שפעת.
כל פעם מחדש התפרצויות של המחלות מתבררות כפחות חמורות ממה שמוצג ע"י רשויות הבריאות וכלי התקשורת. עובדה זו מפחיתה את אמון הציבור בנכונות המידע המסופק ע"י המומחים. גם ניגודי העניינים בין ארגונים ציבוריים וחברות פרטיות מפחיתים את אמון הציבור.

אותו הסיפור חוזר על עצמו ב קנדה, ברזיל, צרפת [1] ובכל שאר העולם [1] [2] [3]. רופאים ואחיות בכל המדינות מסרבים להתחסן נגד שפעת.

בוגרי הפקולטות הרפואיות שסיימו את הלימודים לאחרונה מאמינים פחות בכך שחיסונים הם התכשירים הרפואים הבטוחים ביותר, ושהחיסונים הופכים לטובים ובטוחים יותר. הם מתנגדים יותר לחובת חיסונים, ומאמינים יותר בזה שחיסונים מביאים יותר נזק מאשר תועלת.

הרצאה:
Daniel Neides, MD - A Doctor's Perspective

רופאים אוסטרליים שעוזרים למטופליהם להימנע מהחיסונים נרדפים ע"י רשויות החוק. עוד
הרופאים בהודו שמזמינים כמות חיסונים רבה זוכים לטובות הנאה מחברות התרופות.
הנה מקרה של רופא שנשפט על כך שהמליץ בטוויטר דיאטה דלת פחמימות.
גם דר' בוב סירס מקליפורניה שכתב מספר ספרים העוסקים החיסונים ועזר למטופליו לקבל פטורים מחיסוני חובה, נענש ע"י הלשכה הרפואית של קליפורניה ורשיונו נשלל על תנאי למשך 3 שנים. הוא נשלח לעבור עשרות שעות של הדרכות "מקצועיות" על יעילות ובטיחות החיסונים.

כמה שלא תנסו לשכנע רופאים ואחיות שכל החיסונים בטוחים ויעילים, לא כולם מאמינים לזה. נתונים מחקריים מעידים שהקונצנזוס הרפואי על בטיחות ויעילות החיסונים הוא לא יותר מאשר מיתוס.