מתנגדי החיסונים

המדענים מקבלים בדרך כלל מעט מאוד מענקים לחקר בטיחות החיסונים, האדג'ובנטים ורכיבי החיסונים אחרים. עם זאת, תקציבים לחקר הסיבות שגורמות להורים לא לחסן ואיך לגרום להם להסכים לזריקות – יש מעל ומעבר. לכן יש הרבה מחקרים המאפיינים הורים שמתנגדים לחיסונים.

הרוב חושבים שמתנגדי החיסונים ברובם הם אנשים נעדרי השכלה, דתיים ומכחישי מדע. הנתונים המחקריים מעידים בדיוק על ההיפך. רוב מתנגדי החיסונים הם משכילים ומבוססים כלכלית. בחלק מבתי הספר הפרטיים בלוס אנג'לס פחות מ-20% מהתלמידים מחוסנים. איך ייתכן שהאנשים המשכילים והעשירים האלה לא מחסנים את ילדיהם? האם הם לא יודעים שהחיסונים בטוחים לחלוטים ומצילים מפני מחלות איומות? או אולי הם יודעים על החיסונים משהו שהאחרים לא יודעים?

הנה כמה מחקרים:

רוב הילדים הלא מחוסנים הם לבנים. אימהותיהם עברו את גיל ה-30, נשואות, בעלות תואר אקדמי וההכנסה המשפחתית שלהן מעל $75,000 בשנה (ארה"ב).

ככל שרמת השכלת האם נמוכה יותר וככל שהיא עניה יותר, כך גבוה יותר הסיכוי לכך שהיא מחסנת את ילדיה באופן מלא.
אפרו-אמריקאים ולטינו-אמריקאים מחסנים את ילדיהם יותר מהלבנים, וככל שהם עניים יותר, כך הם מחסנים יותר (ארה"ב).

הורים בעלי השכלה גבוהה מוותרים על החיסונים פי 3 מכלל האוכלוסיה.
חברי סגל רפואי מוותרים על החיסונים פי 4 מכלל האוכלוסיה.
האתאיסטים מוותרים על החיסונים פי 2.6 מכלל האוכלוסיה (הולנד).

הורים אשר אינם מחסנים את ילדיהם מעריכים ידע מחקרי, יודעים כיצד והיכן לאתרו וכיצד לנתח את המידע אודות החיסונים. בו בזמן לא ממש סומכים על הרפואה (ארה"ב).

בין 2001 ל-2014 כמות המסרבים לחיסונים שלא על בסיס שיקולים רפואיים בקליפורניה גדלה פי 4 (מ-0.77% ל-3.15%).
בבתי ספר פרטיים החלק היחסי של הילדים הלא מחוסנים היה גבוה פי 2 מאשר בבתי ספר ממלכתיים.
אחוז הלא-מחוסנים היה גבוה יותר בקרב הלבנים, באוכלוסייה מבוססת יותר ומשכילה יותר.
במדינות אחרות בארה"ב קורה אותו הדבר: אחוז המסרבים לחיסונים בבתי הספר הפרטיים משמעותית יותר גבוה מאשר בבתי הספר הממלכתיים.

אימהות בעלות תואר אקדמי מוותרות על החיסונים פי 2 יותר מכלל האוכלוסייה.
יהודים מסרבים לחיסונים פי 4 יותר ממוסלמים.
ככל שהאם מבוגרת יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תסרב לחיסונים (ישראל).

אימהות שלא מחסנות מבוגרות יותר ומושכלות יותר מאימהות שמחסנות (בריטניה).

הורים משכילים יותר מוותרים על חיסון נגד נגיף הפפילומה לבנותיהם בהסתברות גבוהה יותר (קנדה).

סקירה שיטתית של 28 מחקרים. ככל שרמת ההשכלה של ההורים גבוהה יותר, ככה הם מסרבים בשכיחות גבוהה יותר לחסן נגד נגיף הפפילומה.

ככל שרמת ההשכלה, הגיל והכנסה של ההורים היו גבוהים יותר, כך הם סירבו לחסן בחיסון ה-MMR בהסתברות גבוהה יותר והעדיפו חיסון נפרד לחצבת (כשעוד היה זמין). (בריטניה)

הורים בעלי השכלה גבוהה והשקפה שמרנית אישרו לבנותיהם לקבל חיסון לפפילומה בשיעורים נמוכים יותר. הורים ללא השכלה תיכונית, ליברלים וקתולים אישרו לקבל את החיסון בשיעורים גבוהים יותר (קליפורניה, ארה"ב)

אימהות משכילות יותר ואימהות עם הכנסה גבוהה יותר מסרבות לעיתים קרובות יותר לחסן את התינוקות נגד צהבת B אחרי הלידה. (קולורדו, ארה"ב)

תושבי מדינות אירופאיות, כמו גם מדינות שבהן מצב החינוך והרפואה הוא טוב יותר, מטילים ספק רב יותר בבטיחות החיסונים.

אחרי שבאוסטרליה התקבל חוק שמחייב לחסן את ילדיהם על מנת לקבל קצבאות הילדים (No jab, no pay), שיעור ההתחסנות ברובעים היותר מבוססים של מלבורן ירד עוד יותר. הורים משכילים יותר, רבים מהם בעלי השכלה מדעית, מטילים ספק בבטיחות ובנחיצות החיסונים.
רק 20% מההורים שלא חיסנו החלו לחסן בעקבות החוק.
10% מההורים האוסטרליים סבורים שקיים קשר בין החיסונים לאוטיזם. עוד: [1].

רוב המחקרים מגיעים לאותן המסקנות: הורים שלא מחסנים את ילדיהם מבוגרים יותר, משכילים יותר ועמידים יותר. אנא הפסיקו להתייחס אליהם כמו למוגבלים שכלית. [1], [2], [3].

הנה עוד מספר מחקרים חשובים ביותר שנערכו על חשבון משלמי המסים:

אם הרופא אומר "היום נעשה חיסון שפעת", אזי 72% מההורים מסכימים. לעומת זאת אם הרופא שואל "האם נעשה היום חיסון שפעת?" אזי רק 17% מההורים מסכימים.
אם הרופא ממליץ לעשות חיסון שפעת יחד עם חיסון אחר כלשהו - 83% מההורים מסכימים. אם הרופא ממליץ על חיסון שפעת בנפרד, רק 33% מסכימים. לידיעת הרופאים.

מחברי המחקר הזה ניתחו את אתרי youtube, google, ויקיפדיה ו-pubmed והגיעו למסקנה שככל שחופש ביטוי באתר רב יותר, ככה מקשרים בו יותר בין החיסונים לאוטיזם. ב-youtube חופש הביטוי הוא הגבוה ביותר, ב-google חופש ביטוי נמוך יותר, ובוויקיפדיה ו-pubmed הוא מועט ביותר. זה גורם לכך שב- 75% מהסרטונים ב-youtube טוענים לקשר בין החיסונים לאוטיזם, בגוגל 41% מהקישורים הרלוונטיים, בויקיפדיה – 14% מהמאמרים הרלוונטיים וב-17% מהפרסומים ב-pubmed (יותר מבויקיפדיה!).
הנורא מכל, לטענת מחברי המאמר, הוא שמתנגדי החיסונים משתמשים בנימוקים מדעיים(!) ברופאים(!), באנשים מפורסמים ובסיפורי נפגעים על מנת לזכות באמון! הבעיה לדעתם שה-youtube בניגוד ל-google לא מעניק עדיפות לאוטוריטות מדעיות בחיפוש סרטונים.
הרופאים השתתפו ב-36% מהסרטונים המתנגדים לחיסונים ורק ב-28% מהסרטונים התומכים בחיסונים.
המחברים ממליצים לצנזר את האינטרנט וקוראים למוסדות רפואיים לגלות בו רמת פעילות גבוהה יותר.

המחברים ניתחו את התגובות לפוסט של מארק צוקרברג בפייסבוק. הם הגיעו למסקנה שהתגובות של מתנגדי החיסונים היו יותר אנליטיים וענייניים. התגובות של תומכי החיסונים התאפיינו ברמה גבוהה של חרדה.
כאן המחברים ניתחו את תנועת מתנגדי החיסונים בפייסבוק והגיעו למסקנה שרוב המשתתפים בה הן נשים.

במחקר הזה המחברים ניתחו 22 אתרי אינטרנט שמתנגדים לחיסונים וקבעו שהאתרים האלה מתנגדים לחיסונים.

ב-43% חיפושים בנושא החיסונים מנועי החיפוש הציגו קישורים לאתרים נגד לחיסונים בעשיריה הראשונה. בגוגל 100% מהאתרים בעשיריה הראשונה היו נגד חיסונים. יותר ממחצית מהאתרים מצטטים רופאים המתבטאים נגד חיסונים. 75% מהאתרים מצטטים מקרות "מדעיים".
המחברים מסיקים כי קיימת הסתברות גבוהה לכך שהורים ייתקלו ברשת בחומרים נגד חיסונים.

כשמתארים להורים איך ילד כזה או אחר כמעט מת מחצבת, זה רק מחזק את אמונתם שחיסון MMR מוביל לתופעות לוואי חמורות.
כשמראים להורים תמונות של ילדים החולים בחצבת זה מחזק את אמונתם בכך שהחיסונים גורמים לאוטיזם.
כשמתארים להורים את זוועות המחלה זה לא משפיע על כוונתם לא לחסן את הילדים.
כשמודיעים להורים ש"אין קשר בין MMR לאוטיזם" הם נוטים להסכים, אך כוונתם לחסן את ילדיהם רק מתמעטת.

כשאומרים לאנשים שחיסון שפעת לא יכול לגרום לשפעת, הם נוטים להאמין, אך כוונתם להתחסן פוחתת.

כשמודיעים להורים ששעלת מסוכנת יותר מהחיסון נגדה, הם נוטים להאמין, אך כוונתם לחסן את ילדיהם רק פוחתת.

האיסטרטגיות הקיימות לתיקון דיסאינפורמציה אינן יעילות וגורמות רק להשפעה הפוכה. הן מחזקות את ההשקפות הלא מבוססות על חיסונים ומפחיתות את כוונת ההורים לחסן.

הורים המכירים מישהו שילדם נפגע מחיסון מחסנים את ילדיהם פחות, ונוטים לדחות את החיסונים למועד מאוחר יותר.
הורים רבים מטילים ספק בהמלצות הרופאים, משום שהם יודעים שהרופאים צריכים להגיע לכיסוי חיסוני מסוים, ויש להם אינטרס כלכלי.

יש עוד לא מעט מחקרים דומים. הנה עוד כמה עבור אלה שרוצים להתעמק בנושא העליז הזה קצת יותר: [1], [2], [3], [4], [5], [6], [7], [8], [9].

פרופסור לרפואת ילדים Dr. Carol J. Baker מציעה פתרון פשוט לבעיית מתנגדי החיסונים. מכיוון רוב מתנגדי החיסונים הם לבנים ומשכילים, היא מציעה להיפטר מכל הלבנים בארה"ב.

לכל המחקרים הללו נמצאו מענקים. אבל בשביל מחקרים נאותים של בטיחות החיסונים, כאלה שימשכו יותר מכמה ימים, וישתמשו בפלצבו אמיתי - אין מספיק כסף.