סקירה שיטתית של קוקריין בנושא יעילות ובטיחות של חיסון MMR. יעילות החיסון לחצבת היא 95%, ולחזרת – 88%.
החיסון מעלה סיכון לדלקת קרום מוח אספטית פי 14 עד 22 (זנים Urabe ו- Leningrad-Zagreb), סיכון לפרכוסי חום פי 4 עד 5.7, סיכון לארגמנת תרומבוציטופנית פי 2.4 עד 6.3.
המחברים מסיקים שמחקרים קליניים ופוסט-קליניים של החיסון לא מספקים ושלא ניתן להפריד את תפקיד החיסון במניעת מחלות לבין תופעות לוואי להן הוא גורם.
הם ממליצים לשפר את המתכונת ואת הדיווח של המחקרים, וכן לתת הגדרות אחידות לתופעות הלוואי. הם מציינים שנדרש גם לבדוק מה משך תקופת ההגנה שמספק החיסון.
מחקר תופעות לוואי של חיסון MMR באירן, שנערך בקרב 43,000 ילדים.
1.8% מהמחוסנים סבלו מדלקת בלוטות האוזן. 2 ילדים סבלו מאנצפאלופתיה ועוד 2 מהלם אנפילקטי. כלומר הסיכוי לשתי התופעות האלה היא 1 ל-20,000 ולא אחד למיליון כמו שבדרך כלל אוהבים לטעון.
השכיחות לפרכוסים (לא על רקע חום) היתה 1 ל-2000, שכיחות לפרכוסי חום – 1 ל-1750.
לתינוקות מתחת לגיל שנה שחוסנו ב-DTP הסיכון לפרכוסי חום היה גבוה פי 9.3 ביום החיסון.
הסיכון לפירכוסי חום היה גבוה פי 2.8 בתקופה שבין היום ה-8 עד ה-14 אחרי חיסון MMR.
במחקר אחר הסיכון לפירכוסי חום עלה פי 6 אחרי חיסון MMR. מחקרים דומים נוספים: [1], [2], [3]
החיסון DTaP-IPV-Hib מעלה את הסיכון לפרכוסי חום פי 4-7 ביום החיסון. כשהחיסון הזה ניתן יחד עם החיסון נגד פנאומוקוק אזי הסיכון מוגדל גם ב-3 ימים נוספים.
כאן מדווח שהחיסון נגד פנאומוקוק (PCV7) הוא הריאקטוגני ביותר מבין כל החיסונים הנמצאים היום בשימוש.
חיסון MMRV מגדיל את הסיכון לפרכוסי חום במשך 7-10 ימים אחרי החיסון פי 2 בהשוואה לחיסוני MMR ואבעבועות רוח שניתנים בנפרד.
באופן כללי MMRV מגדיל את הסיכון לפרכוסי חום פי 7.6, MMR וחיסון אבעבועות רוח נפרד – פי 4, ו-MMR בלבד – פי 3.7 (ארה"ב).
ה-MMRV מגדיל את הסיכון לפרכוסי חום פי 6.5, MMR וחיסון אבעבועות רוח בנפרד – פי 3.3 (קנדה)
אותה התופעה נמצאה בגרמניה שם נעשה שימוש בחיסון אחר (Priorix-Tetra של GSK הניתן גם בישראל). MMRV מקושר לעליה של פי 4 בסיכון לפרכוסי חום לעומת ה-MMR, ולעליה של פי 3.5 לעומת MMR וחיסון אבעבועות רוח נפרד. עוד: [1].