הסיכון לזיהום מנינגוקוקי פולשני בקרב ילדים מתחת לגיל 18 עולה פי 3.8 אם האם מעשנת.
בקרב המבוגרים עישון מעלה את הסיכון פי 2.4, עישון פסיבי – פי 2.5, ומחלת רקע כרונית – פי 10.8.
עישון פסיבי מעלה את הסיכון לזיהום מנינגוקוקי פי 2.2. כששני ההורים מעשנים הסיכון עולה פי 8. עוד: [1] [2] [3]
בגאנה (שם השכיחות של דלקת קרום מוח מנינגוקוקית גבוהה הרבה יותר מאשר במדינות המפותחות) הכנת מזון בתנורי עץ מקושרת לעליה בסיכון לזיהום מנינגוקוקי פי 9.
כשההורים מעשנים אך ורק מחוץ לבית, אין זה מקטין את כמות הניקוטין בשיער של הילדים. ייתכן ועובדה זו מעידה על כך שמעשנים ממשיכים לנשף את הניקוטין גם אחרי שסיימו לעשן.
זה מרמז על כך שהסיכון של זיהום מנינגוקוקי לא יפחת אם העישון ייאסר במקומות ציבוריים מסוימים בלבד (כגון בניינים, רכבים ובתי חולים) ונדרש איסור מוחלט. עם זאת ידוע שיחסית מעט אנשים מפסיקים לעשן ולכן חיסון ילדים כנראה יהיה יעיל יותר. בנוסף יש תקווה שהילדים יוכלו להגן על הוריהם המעשנים באמצעות מנגנון של חסינות העדר.
עישון אקטיבי ופסיבי קשור להכפלה של הסיכון לשחפת.
במעשנים בעבר ובהווה, קיים סיכון מוגבר לזיהום בחיידק השחפת, הסיכון לפתח שחפת, סיכון לסיבוכים וסיכון למוות משחפת.
הסיכון לשחפת חוזרת היה גבוה פי 2 בקרב מי שעישנו יותר מ-10 סיגריות ביום ביחס ללא מעשנים. עוד: [1] [2] [3] [4]
אצל תינוקות שאימהותיהם עישנו במהלך ההיריון, הסיכון למוות היה גבוה פי 4 בהשוואה לאימהות לא מעשנות. הסיכון למוות בעריסה נשאר גבוה גם אם אימהות המשיכו לעשן לאחר הלידה. ככל שהאם עישנה יותר, כך הסיכוי למוות היה גבוה יותר. כמו כן היותו של האב מעשן, גם הגביר את הסיכון למוות בעריסה. עוד: [1]
אצל תינוקות של אימהות אלכוהוליסטיות, הסיכון למוות בעריסה היה גבוה פי 7-8, והסיכון למוות מסיבות אחרות היה גבוה פי 2.3. עוד: [1]
עישון פסיבי מעלה את הסיכון של HiB ב-40%. גן ילדים – פי 2.9. הנקה מקטינה את הסיכון ב-50%.
השחורים חלו פי 4.1 יותר מהלבנים.
ניתוח כל מקרי HiB בלוס אנג'לס ב- 1988/89 (באוכלוסייה של 8.7 מיליון איש, מתוכם 750 אלף ילדים מתחת לגיל 5). בסה"כ נרשמו 88 מקרים בשנה בקרב ילדים. התמותה הייתה 4.5%.
הסיכון ל-HiB בבתי אב שבו גרים יותר משני מעשנים היה גבוה פי 6. בתי אב בהם התגוררו 6 אנשים ויותר התאפיינו בסיכון HiB גבוה פי 3.7. האפרו-אמריקאים חלו ב-HiB פי 3.5 יותר מכלל האוכלוסייה. מחלת רקע כרונית והכנסה נמוכה גם מעלים את הסיכון.
חיסון (בסוג המצומד) והנקה (באוכלוסיית לבנים) הקטינו את הסיכון ל-HiB. השימוש בחיסון פוליסכרידי העלה את הסיכון ל-HiB.
במחקר אחר התגלה כי הורה מעשן מעלה את הסיכון ל-HiB פי 2.37.
עישון מקושר לעליה פי 4.1 בסיכון לזיהום פנאומוקוקי פולשני במבוגרים, ועישון פסיבי לעליה פי 2.5.
מחלת רקע כרונית מקושרת לעליה פי 2.6 בסיכון. מבוגרים שאינם בעלי השכלה תיכונית חולים פי 2.8 יותר, ובעלי השכלה תיכונית חולים פי 2 יותר מבעלי השכלה גבוהה.