נגיף SV40
Simian Virus 40 Transformation, Malignant Mesothelioma and Brain Tumors.
2011,
Qi,
Expert Rev Respir Med
ב-1960 הסתבר כי תאי כליות של קופי מקוק שבהם גידלו את הנגיפים עבור החיסונים היו מזוהמים ע"י נגיף SV40 האופייני לקופים. הנגיף גרם לסרטן באוגרים. בהמשך פורסמו עשרות מחקרים שדיווחו על איתור אותו הנגיף בגידולים סרטניים בבני אדם. הנגיף נמצא בגידולים מהסוגים: מזותליומה, גידולים במוח, סרטן השד, סרטן המעי הגס, לימפומות ואוסטאוסרקומות. מזותליומה היא סרטן ריאות אגרסיבי מאוד שלא מגיב לטיפולים קונבנציונליים ו-90% מהחולים נפטרים תוך שנתיים מהאיבחון.
בארה"ב 3000 איש מאובחנים בסוג זה של סרטן מדי שנה, ואילו לפני 1950 כמות המקרים הייתה זניחה. האסבסט נחשב לסיבה העיקרית לסרטן הזה, אך SV40 משחק תפקיד של מסרטן נוסף ומחמיר מאוד את המחלה. הנגיף מאותר בתוך הגידולים אך לא ברקמות בריאות מסביב לגידולים.
שמו של SV40 נובע מכך שזה היה הנגיף ה-40 במספר שזוהה ברקמות של קופים. לקראת 1960 אותרו כבר יותר מ-50 נגיפים כאלה.
מאז 1963 היצרנים עברו מתאי כליות של קופי מקוק לתאי כליות של קופים אחרים והחלו לוודא שהחיסונים לא מכילים את ה-SV40. רק שהבדיקות לא היו טובות ובמדינות מסוימות (כולל ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה) החיסונים היו מזוהמים עד 1978 לפחות, ואולי גם מאוחר יותר. באיטליה החיסונים המזוהמים ע"י SV40 היו בשימוש עד 1999. בסין ומספר מדינות נוספות ייתכן שהחיסונים מזוהמים גם היום. במדינות מסויימות החיסונים המזוהמים לא היו בשימוש. בארה"ב החיסונים נבדקו כביכול אך זה לא מבטיח שהם לא היו מזוהמים ב-SV40.
לפחות 98 מיליון אמריקאים (90% מכלל המבוגרים ו-60% מכלל הילדים) ועוד מאות מיליוני בני אדם בשאר העולם חוסנו בחיסונים המזוהמים. כך שלמרות ריבוי מחקרים המוכיחים את העובדה שה-SV40 הינו מסרטן, הממסד הרפואי לא ממהר להכיר בקשר. עד היום מתווכחים על אחוז הגידולים שבהם נמצא ה-SV40, הנושא נחשב לשנוי במחלוקת, מימון למחקרים בנושא הזה לא מוקצב, הסוקרים לא תומכים בו, ולכן החוקרים מעדיפים לעסוק בנושאי מחקר אחרים, וכל תחום המחקר בנושא SV40 משותק כבר שנים רבות.
עם זאת אפילו המחקרים שלא תומכים בקיום הקשר בין ה-SV40 לבין גידולים סרטניים בעצם כן מוצאים את ה-SV40, רק במקרים מעטים, או שמוצאים את ה-DNA של הנגיף במקום החלבון שלו, ואז עוסקים בשאלה האם ה-DNA של הנגיף הינו גורם מסרטן מספיק. בנוסף, מעבדות שונות משתמשות בציוד שונה ולפיכך במעבדה א' מצליחים לאתר את הנגיף ב-60% מהגידולים, ובמעבדה ב' רק ב-6% מאותם הגידולים בדיוק.
אחרי שהחל הניטור של ה-SV40 הוא לא נעלם לשום מקום. זאת כי הוא מתרבה בתאים האנושיים, נמצא בזרע, מועבר ביחסי מין וכן מהאם לילד.
ארגון הבריאות העולמי מדווח כי ה-SV40 נמצא גם בגידולים של ילדים שמעולם לא חוסנו בחיסונים המזוהמים, שהציבור מודאג מנושא בטיחות החיסונים ושעל העיתונאים מונחת האחריות להבאת המידע "הנכון" על בטיחותם.
עוד: [1]